פסיקת שכר טרחה וחלוקתו
78. משהגענו עד הלום ומצאנו כי אין כל עילה להתערב בהחלטת בית המשפט קמא לאשר את הסדר הפשרה, נשאר לדון בסוגיה האחרונה שנותרה להכרעתנו – חלוקת הגמול ושכר הטרחה בין המערערים לעוה"ד גרשט ונאור. ודוק, עוסקים אנו במקרה חריג, שבו אין הצדדים חלוקים על גובה הגמול ושכר הטרחה הכולל שהנתבעים צריכים לשאת בו, אלא המחלוקת מתמקדת אך באופן חלוקתם בין מי שלקחו חלק בניהול ההליך לאורך חייו.
--- סוף עמוד 48 ---
79. הלכה פסוקה עמנו כי לערכאה המבררת מסור שיקול דעת רחב בקביעת שיעורי הגמול ושכר הטרחה של התובע ובא הכוח המייצג, ומשכך אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בהחלטות כגון דא, אלא במקרים חריגים בלבד (ע"א 7615/11 גלבוע נ' החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ, פסקה 8 (16.12.2012); עע"ם 6687/11 מדינת ישראל נ' אבוטבול, פסקה 37 (25.12.2012); ע"א 4714/13 דיאב נ' חברת איי דיגיטל סטור בע"מ, פסקה 7 (29.9.2013) (להלן: עניין דיאב)). עם זאת, בית משפט זה ציין לא אחת כי מתחם ההתערבות בפסיקת גמול ושכר טרחה בתובענות ייצוגיות הוא רחב יותר מהנהוג ביחס לפסיקת הוצאות בהליכים אזרחיים "רגילים" (ראו: עניין דיאב, פסקה 7; ע"א 3640/13 ארגס נ' יוניליוור ישראל מזון בע"מ, פסקה 3 (7.1.2014); ע"א 689/16 נסאר נ' עיר השעשועים בע"מ, פסקה 15 (7.5.2018)). כפי שאפרט להלן, סבורני כי המקרה דנן נמנה עם אותם מקרים חריגים שבהם נדרשת התערבות מסוימת של ערכאת הערעור.
80. בעניין ע"א 7832/17 מנדלין נ' טיב רשתות בע"מ (5.4.2020), עמדתי על הקווים המנחים לפסיקת גמול ושכר טרחה לתובע ובא הכוח המייצג הקבועים בסעיפים 22 ו- 23 לחוק תובענות ייצוגיות, בהתאמה. בתוך כך, צוין כי הוראות החוק האמורות מתמקדות במספר שיקולים עיקריים, ובכלל זה התועלת של התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה, המשאבים והסיכון שנטלו על עצמם התובע המייצג ובא הכוח המייצג בניהולה של התובענה, ומידת חשיבותה. לצד זאת, הצבעתי על כך, כפי שהובהר בבית משפט זה לא פעם, כי אין מדובר ברשימה ממצה (המעוניין להרחיב יכול לקרוא שם, בפסקה 2 ובמקורות הנזכרים שם).
81. לאחר שנתתי דעתי לטענות שהועלו על ידי הצדדים ולנסיבות המקרה שלפנינו, מצאתי כי יש מקום להתערבות מסוימת באופן חלוקת הגמול ושכר הטרחה במקרה דנן. אומנם בית המשפט קמא נתן דעתו לשיקולים הרלוונטיים, אך סבורני כי הסכומים שנפסקו אינם משקפים בצורה מלאה את האיזון הראוי בין אותם שיקולים. לדידי, ראוי לחלק את הגמול ושכר הטרחה בין המערערים ועוה"ד גרשט ונאור באופן שווה, תוך התחשבות בסכום שנפסק לטובת המערערים בהחלטת האישור. דהיינו, מתוך סכום כולל של 1.25 מיליון ש"ח (1.1 מיליון ש"ח שאושר מכוח הסדר הפשרה ו-150,000 ש"ח שנפסקו לטובת המערערים במסגרת החלטת האישור), המערערים יהיו זכאים לסך