7. ביום 5.9.2021 הגיש המבקש ערר לבית המשפט המחוזי, במסגרתו שב על טענותיו לעניין הפגיעה בזכויותיו הקנייניות, והוסיף כי שגה בית משפט השלום משביסס את החלטתו על חוות הדעת שהוגשו מטעם המשיבה, וזאת מבלי שאפשר למבקש להעמידן בחקירה נגדית. לעמדת המבקש, דרך המלך לבירור המחלוקת היא בהליך אזרחי, במסגרתו ניתן היה לקיים בירור מעמיק בשאלה האם מדובר בשעונים מזויפים, והדבר עולה בקנה אחד לשיטתו עם סעיפים 200א-200ה לפקודת המכס (נוסח חדש), שעניינם באופן עיכוב טובין מפרים. מנגד סברה המשיבה כי דין הערר להידחות, והדגישה כי הדיון בשאלת חילוט התפוסים התקיים בהסכמת הצדדים, אשר ניתנה במסגרת ההסדר המותנה, וכי מכל מקום, אין מניעה להגיש בקשה לחילוט תפוסים מכוח סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי גם ללא הליך פלילי.
8. ביום 10.10.2021 דחה בית המשפט המחוזי את ערר המבקש. נקבע, כי המבקש נתן את הסכמתו לכך שבית המשפט יכריע בשאלת התפוסים, ומכל מקום – לבית המשפט הסמכות להורות על השמדתם של השעונים מכוח סעיף 31 לפקודת סדר הדין הפלילי. לגופו של עניין, קבע בית המשפט כי קיימות אינדיקציות לכך שמדובר בשעונים המפרים סימן מסחרי, ומשכך אין להתערב בהחלטת בית משפט השלום להורות על השמדתם או חילוטם. בתוך כך, צוין כי בהודאתו של המבקש במסגרת ההסכם המותנה יש כדי ללמד על כך שעסק בשעונים המפרים סימן מסחר. כן ציין בית המשפט כי בעוד שחוות הדעת מטעם המשיבה קובעות באופן חד משמעי כי מדובר בשעונים מזויפים, חוות הדעת מטעם המבקש אינן בוחנות האם מדובר בשעונים מזויפים, אלא האם עין מקצועית יכולה לדעת שלא מדובר בשעונים מקוריים. לבסוף, עמד בית המשפט על כך שהמבקש נמנע מלחקור את עורכי חוות הדעת מטעם המשיבה בחקירה נגדית, וקבע כי היעדר עמידתו על דרישה זו כמוה כוויתור על טענותיו בעניין זה (ע"ח 7165-09-21).
טענות הצדדים
9. מכאן בקשת רשות הערר שלפניי, במסגרתה טוען המבקש כי הבקשה מעוררת סוגיות בעלות חשיבות משפטית החורגת מענייננו, שעניינן מעמדם של תפוסים במצבים בהם בוטל כתב האישום, וכן בשאלה האם ראוי להכריע בין חוות דעת נגדיות אשר לא עמדו במבחן החקירה הנגדית. לעניין זה, מוסיף המבקש כי בלא חקירה נגדית, הרי שלא ניתנה לו האפשרות להוכיח "הצדק חוקי" להחזקת השעונים. כן מעלה המבקש במסגרת בקשתו שלל טענות באשר להליך תפיסת השעונים, ובכלל זאת ביחס לאופן רישומם ואחסונם. זאת ועוד, המבקש מלין על שבעת שגובש ההסדר המותנה, לא ביקשה המשיבה להפעיל את הסנקציה של חילוט או השמדת השעונים, ובכך יצרה בקרבו הסתמכות כי השעונים בכללם יוחזרו לו.