פסקי דין

בשפ 7129/21 אביאל מלול נ' מדינת ישראל - חלק 2

30 דצמבר 2021
הדפסה

16. עם זאת, אין בדברים אלו כדי להצדיק התערבות במקרה דנן, וזאת מבלי שאדרש לשאלת האיזון בו ראוי היה לנקוט מלכתחילה בנסיבות העניין בו עסקינן. הטעם לכך, היא ההבנה הדיונית שהושגה בין הצדדים במהלך הדיון בבית משפט השלום. אבהיר נקודה זו.

17. עיון בהודעת המשיבה מיום 10.5.2021, מלמד בבירור כי המבקש נתן את הסכמתו לכך שבית המשפט השלום יכריע בשאלת גורלם של השעונים התפוסים במסגרת ההליך הפלילי. כך למשל, ציינה המשיבה במסגרת הודעה זו כי "מתבקש בית המשפט, בהסכמת הצדדים, לקבוע דיון בעוד כשלושים יום, באשר לשעונים התפוסים בתיק", ואף כי "[ה]וסכם על הצדדים כי עד מתן החלטה בתפוסים, יוחזקו התפוסים בידי משטרת ישראל". המבקש לא הציג כל ראיה אשר יש בה כדי לסתור דברים אלו, ומשכך אין מקום להתערב במסקנותיהן של הערכאות הקודמות, ככל שהדבר נוגע למשמעותה של ההסכמה שהתגבשה במסגרת ההסדר המותנה. מטעם זה אף אין בידי לקבל את טענת המבקש כי היעדר ההתייחסות לשאלת גורלם של השעונים התפוסים במסגרת ההסדר המותנה, עוררה בו ציפייה כי אלו יוחזרו לידיו.

18. זאת ועוד. בהתאם להסכמה שנתן המבקש, נדרש בית משפט השלום לשאלת גורלם של השעונים התפוסים, ובתוך כך הוצגו לפניו חוות דעת הן מטעם בעלי זכויות היוצרים והן מטעם המחזיק, ובית המשפט בחן לאורן האם מדובר בחפצים המותרים בהחזקה. בעניין זה, קבע בית משפט השלום כי "בחינה גולמית של חוות הדעת השונות מצביעה על כך שהשעונים מזויפים" (פסקה 17 להחלטה). אומנם, קביעה עובדתית זו התקבלה, מבלי שחוות הדעת הועמדו במבחן החקירה הנגדית של עורכיהן (על חשיבותה של החקירה הנגדית, ראו ע"פ 5329/98 דג'אני נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(2) 273, 281-282 (2003); ע"פ 10736/04 כהן נ' מדינת ישראל, פסקה 23 (26.9.2006)). ואולם, משנמנע המבקש מלהציב דרישה לחקור את מומחי המשיבה בחקירה נגדית – הרי שיש לראות בו כמי שוויתר על כך. כאמור, בחינת חוות הדעת, הובילה את בית משפט השלום, כמו גם את בית המשפט המחוזי אשר אישר את החלטתו, לבכר את חוות הדעת מטעם המשיבה, ולאחר עיון בחוות הדעת השונות, לא ראיתי להתערב במסקנה זו. המבקש טוען לעניין זה כי לא עמד על חקירתם הנגדית של עורכי חוות הדעת מטעם המשיבה משום שלא ידע שמטרת ההליך היא לבחון את האפשרות לחלט את התפוסים. ואולם, קשה לקבל טיעון זה, שכן המבקש ידע כי עניינו של ההליך בבית משפט השלום הוא בשאלת החזרת התפוסים, ומשכך צריך היה להניח כי ככל שתתקבל החלטה שלא להשיב לידיו את השעונים – הרי שלאחריה, יחולטו השעונים או יושמדו. אשר על כן, לא התרשמתי כי נפל פגם באופן שבו הפעילו הערכאות קמא את שיקול דעתן, לא כל שכן פגם המצדיק מתן רשות לערור ב"גלגול שלישי". לפיכך דין בקשת הרשות לערור להידחות.

19. סוף דבר: דין בקשת רשות הערר להידחות.

ניתנה היום, כ"ו בטבת התשע"ב (30.12.2021).

ש ו פ ט

_

עמוד הקודם12