התנאים המנויים בסעיף 54ב מתייחסים לכל מה שקשור בייצוגיותה של התובענה, כגון: תום-לב, אפשרות סבירה ששאלות מהותיות תוכרענה לטובת הקבוצה, הגדרת הקבוצה, התאמת התובע לייצגה, סיכויי הצלחת התביעה לטובת הקבוצה ועוד דרישות כמפורט באותו סעיף. בענייננו נדחתה הבקשה בשלב הראשון, שהוא שלב בדיקת קיומה של עילת תביעה אישית לפי סעיף 54א(א), בלי להידרש לשלב השני המצוי בסעיף 54ב.
17. המערערים גורסים כי אין להכביד יד על התובע בתובענה ייצוגית, וכי יש לבדוק שאלת קיומה של עילת תביעה אישית, באמת-המידה שבה נבדקת בקשה לסילוק על הסף של תביעה רגילה. אין עמדתם של המערערים מקובלת עליי. ומדוע?
א. אינני סבורה שיש להיתפס לפרשנות מילולית של סעיף 54א(א) (שגם בה ניתן לגלות פנים לכאן ולכאן). אין להסיק מכך שסעיף 54א(א) אינו מדבר על הצורך בשכנוע בית-המשפט בקיומה של תביעה אישית, וסעיף 54ב מכיל דרישה כזו, וכי יש לנקוט אמת-מידה שונה לכל אחד מסעיפים אלה. אין לבודד את סעיף 54א(א) מסעיף 54ב מהיבטה של דרישת השכנוע. זה כמו אלה מיועדים לאותה תכלית, שהיא, הבטחת כרטיס כניסה להיכל התובענה הייצוגית רק למי שנמצא מתאים לכך, לאחר שמילא אחר התנאים הקבועים בחוק להנחת דעתו של בית-המשפט. תכלית החוק מחייבת עמידת תובע בתובענה ייצוגית בסטנדרד גבוה יותר מעמידתו של תובע בתביעה רגילה בפני סילוק התביעה על הסף. תכלית זו חולשת על סעיפים 54א ו-54ב כולם. הטעם לדרישת סטנדרד גבוה זה הוא מעמד התובע הייצוגי המייצג תובעים פוטנציאליים בלתי מזוהים, במספר בלתי ידוע, שאינם נמצאים בפני בית-המשפט, ושלא הסמיכו את התובע לייצגם.
--- סוף עמוד 328 ---
הם נקשרים לתביעתו לטוב ולרע בלי ליטול חלק במשפט. בית-המשפט הוא להם לפה. הוא בוחן כליות ולב ומוודא שהתובענה המוגשת ראויה להתברר כייצוגית הן מבחינת התובעים הן מבחינת הנתבעים והן מבחינת הציבור. פסק-הדין הניתן בתביעה כזו נגד הנתבעים מחייב את הנתבעים כלפי ציבור רחב, בחיובים שגודלם והיקפם אינם ידועים כלל והם עשויים להטיל נטל כבד ביותר לא רק על הנתבעים, אלא גם על הציבור בכללו.
ב. ההבדלים בין סילוק תביעה רגילה על הסף לבין בקשה למתן רשות להגיש תובענה ייצוגית, מהותיים ועקרוניים הם. יסוד מוסד הוא בשיטתנו כי כל אדם זכאי לפנות לבית-המשפט, לשטוח עצומותיו בפניו, וראוי הוא ליומו בבית-המשפט. לכל תובע נגישות לבית-משפט ללא הגבלה מראש. בתביעה רגילה, אם סבור הנתבע כי אין היא מגלה עילה, עליו לפנות לבית-המשפט בבקשה לסלקה על הסף. הנטל רובץ על מבקש הסילוק להראות לבית-המשפט שגם אם התובע יוכיח את כל העובדות שבכתב-תביעתו, לא יזכה הוא בסעד המבוקש. סילוק על הסף נעשה במשורה וביד קמוצה כדי לא לפגוע בזכות הבסיסית של כל אדם המבקש מבית-המשפט סעד בגין פגיעה בו.