43. בא-כוח המערער 1 הפנה לפסיקה של הערכאות הדיוניות התומכת בעמדתו, או לפחות מעוררות ספק בדבר תחולתם המקבילה של ההוראות הרלבנטיות (ראו, למשל: ת"פ (מחוזי ת"א) 178/97 מדינת ישראל נ' נגר (07.01.1998); ת"פ (שלום-אשדוד) 5474/01 מדינת ישראל נ' כהן [פורסם בנבו] (25.11.2001) (ערעור על פסק הדין התקבל ב-ע"פ (מחוזי-ב"ש) 7485/01 הנ"ל); וכן ל-ע"פ (מחוזי-ת"א) 70051/06 מדינת ישראל נ' נהרי [פורסם בנבו] (27.10.2008) (ראו: שם, פיסקה 5 לחוות דעתה של כב' השופטת י' שבח שציינה כי: "קיימות בסוגיה שתי אסכולות מרכזיות", ולדעתה של כב' השופטת ב' אופיר-תום באותה פרשה)). ואולם, על אף טענתו זו של בא-כוח המערער 1, פסיקתו הברורה של בית משפט זה, כפי שתוארה לעיל, מורה כי הפרת תנאי השחרור יכולה שתהווה עילה לבחינה מחודשת של תנאי המעצר לפי סעיף 51 לחוק המעצרים, לצד העמדתו לדין פלילי לפי סעיף 287 לחוק העונשין.
44. זאת ועוד. אף אם אקבל, כהנחה מתודולוגית המיטיבה עם המערערים, כי הכרעות בית משפט זה הן בענין פרץ והן בעניין זרעיני אינן בגדר הלכה פסוקה, ובשל כך הסוגיה שבמוקד טרם הוכרעה סופית וחד-משמעית – דומני כי ניתוח הטעמים המונחים ביסוד הגישה המכירה בתחולה מקבילה של שני הסעיפים הנ"ל, מלמד כי אין מניעה עקרונית לתחולתן של שתי הוראות החוק הנ"ל במקביל.
לפיכך, אפנה אפוא עתה לניתוח הוראות שני הסעיפים שבמוקד, זו שבחוק המעצרים ובחוק העונשין. בחינה זו תראה, כי ביסוד שני הסעיפים הנ"ל ניצבים טעמים ושיקולים שונים בתכלית, המורים כי אין ההוראה שבחוק המעצרים דוחקת ושוללת את סמכותה של המשיבה להעמיד לדין אדם בגין הפרת תנאי שחרורו בערובה לפי סעיף 287 לחוק העונשין, בד בבד עם החמרת תנאי מעצרו.
הפרת תנאי שחרור בערובה והוראות סעיף 51 לחוק המעצרים
45. כידוע, חוק המעצרים מחייב את בית המשפט, כאשר הוכח דבר קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, לשקול האם: "לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור, שפגיעתם בחירותו של הנאשם פחותה" (ראו: סעיף 21(ב)(1) לחוק המעצרים). בית המשפט מוסמך לשחרר נאשם בערובה ולקבוע את תנאי הערובה ואת משך תוקפם. בהקשר לכך סעיף 44(א) לחוק המעצרים, שכותרתו: "שחרור בערובה על ידי בית המשפט" מורה כדלקמן:
"44. (א) חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, נאשם או נידון שערעור תלוי ועומד על פסק דינו, והוא נתון במעצר או במאסר, רשאי בית המשפט, לבקשתו, לצוות על שחרורו בערובה או ללא ערובה..." (עיינו גם: סעיף 46 לחוק המעצרים).