(ג) באישום השלישי נטען כי בתאריך 31.08.2013, בשעה 11:00, או בסמוך לכך – המבקש 2 הגיע לבית בו התגוררה המתלוננת, דפק על הדלת וביקש להיכנס, אולם המתלוננת לא פתחה את הדלת והתקשרה למשטרה. לפי הנטען, בהמשך לכך, בשעה 12:51 לערך – המבקש 2 התקשר למספר הטלפון של המתלוננת.
נוכח מעשים אלה, המשיבה ייחסה למבקש 2 הפרת הוראה חוקית, עבירה לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין.
11. בגין אישומים אלה, המבקש 2 שהה בתחילה במעצר מאחורי סורג ובריח, ובחלוף 11 ימים, בתאריך 10.09.2013, הורה בית המשפט על שחרורו בתנאים מגבילים למעצר בית בבית הוריו עד לתאריך 19.03.2014 (כחצי שנה), שאז בית המשפט הורה על ביטול התנאים המגבילים, למעט הרחקה מהמתלוננת ואיסור יצירת קשר עמה.
12. בתאריך 01.02.2015 בית משפט השלום הנכבד (ת"פ 10949-09-13; [פורסם בנבו] כב' השופטת הבכירה ר' לביא) הרשיע את המבקש 2, לאחר שמיעת ראיות, בשתי עבירות של הפרת הוראה חוקית, בעבירה של שיבוש מהלכי משפט, ובעבירה של איומים ותקיפה. בצד האמור, המבקש זוכה מביצוע עבירה של היזק לרכוש במזיד.
13. לאחר שמיעת טיעונים לעונש, בית משפט השלום הנכבד גזר, בו ביום, את עונשו של המבקש 2, והשית עליו את העונשים הבאים: 11 ימי מאסר בפועל (בניכוי ימי מעצרו של המבקש 2 – כך שלא נותרו לו ימי מאסר לריצוי בפועל) וכן עונשי מאסר על תנאי: 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שלא יעבור עבירה של "איום והפרה"; וכן 8 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שלא יעבור עבירה של "תקיפה והפרה".
14. המבקש 2 הגיש ערעור על הכרעת דינו של בית משפט השלום הנכבד לבית המשפט המחוזי בבאר שבע (ע"פ 33699-03-15; [פורסם בנבו] כב' השופטים י' צלקובניק, כב' השופטת י' רז-לוי, כב' השופט י' עדן). במסגרת הערעור בא-כוח המבקש 2 מיקד את טענותיו בשלוש סוגיות עיקריות ביחס לעבירות של הפרת הוראה חוקית בהן הורשע המבקש 2:
ראשית, בא-כוח המבקש 2 טען כי נפלו פגמים בחתימה על כתב הערובה, בין היתר בכך שזה נעדר את חתימת קצין הממונה ומבלי שפורטה בו עילת המעצר, כאשר לגישתו הדבר מהווה פגם מהותי, המאיין את תוקפו של כתב הערובה.
שנית, לשיטת בא-כוח המבקש 2, גם אם כתב הערובה נערך כדין, הרי שלא ניתן להגיש כתב אישום בגין הפרת הוראה חוקית כנגד מפר תנאי שחרור בערובה שהוטלו על ידי קצין משטרה, שכן תוצאת הפרת תנאים אלו לפי סעיף 51 לחוק המעצרים הינה חילוט ערבויות ומעצר, כפי שנעשה בעניינו של המבקש 2, ולפיכך, לשיטתו, הגשת כתב אישום בגין עבירה לפי סעיף 287 לחוק העונשין, בנוסף לחילוט הערבות והמעצר – מהווה "כפל ענישה".