20. אשר על כן, סבור בא-כוח המבקש 1, כי עומדות למרשו עילות טובות למתן רשות ערעור. אשר לערעור גופו, בא-כוח המבקש 1 ממקד את השגותיו בשלושה ראשי טיעון חילופיים, אשר לטענתו די בכל אחד מהם כשלעצמו – כדי לזיכוי מרשו מעבירה של הפרת הוראה חוקית, ועתה נפרט הדברים:
ראשית, מן ההיבט העיוני, נטען כי אין לקיים בידיהן של רשויות האכיפה וההעמדה לדין את האפשרות לעשות שימוש מקביל הן בהוראות סעיף 51 לחוק המעצרים, והן בעבירה לפי סעיף 287 לחוק העונשין, מסקנה זו עולה, לשיטתו, מכוח מספר עילות: תחילה, בא-כוח המבקש טוען כי הסמכות המוקנית לבית המשפט הדן בהליך הפלילי הינה סמכות שיורית, ולא מקבילה, ולכן אין לעשות שימוש בחוק העונשין, מקום בו חוק המעצרים ממצה את הפגם שנגרם עם הפרת תנאי השחרור בערובה. בא-כוח המבקש 1 אף סבור כי מסקנה פרשנית דומה נובעת מתוך הכלל המורה כי דין ספציפי (קרי: סעיף 51 לחוק המעצרים) גובר על דין כללי (עבירה של הפרת הוראה חוקית לפי חוק העונשין, המתייחסת בכלליות לכל הוראה חוקית, או צו שיפוטי). כמו כן, בא-כוח המבקש 1 טוען כי עקרון "הסיכון הכפול", לפיו אין להעמיד לדין אדם פעמיים בשל אותה עבירה, מצביע אף הוא על כך שאין מקום להעמיד אדם לדין בגין הפרת הוראה חוקית, לצד הפעלת הסמכויות המנויות בסעיף 51 לחוק המעצרים, שכן גם ביסוד סעיף זה ניצבות תכליות עונשיות.
21. שנית – בא-כוח המבקש 1 מוסיף וטוען כי יש להטיל ספק בקביעה שלפיה יש לראות בשחרור בערובה משום "הוראה חוקית", כמשמעה בסעיף 287 לחוק העונשין. לעמדתו, יש לראות בהחלטה שיפוטית על שחרור בערובה, מעין הצעה חוזית (שכן לעצור ניתנת האפשרות לסרב לתנאי השחרור המוצע בגדר ההוראה החוקית, או הצו), וממילא אין במעשי המבקש משום הפרת הוראה חוקית, או צו שיפוטי. בא-כוח המבקש 1 טוען עוד לכללי פרשנות ושיקולים שונים שיש להחיל בנסיבות העניין, המצדיקים מתן פרשנות מקלה להוראות החוק, שלפיה אין לראות בהפרת תנאי שחרור משום עבירה לפי סעיף 287 לחוק העונשין.
22. שלישית – נטען כי גם אם הפרת תנאי שחרור עולה כדי הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(ב) לחוק העונשין, הרי שבכל מקום בו הוחמרו תנאי המעצר בגין הפרת תנאי השחרור לפי סעיף 51 לחוק המעצרים, הרי שהתביעה מנועה מכוח דוקטרינת ההגנה מן הצדק להעמיד נאשם לדין במקביל, מכוח סעיף 287 לחוק העונשין, ובעניינו של המבקש 1, בנסיבותיו הייחודיות הנטענות, מוצדקת אי-העמדתו לדין ביתר שאת, מכוח עילה זו.