דיון והכרעה
וראשית – הטענות בנוגע לכספי הנאמנות
58. אקדים את המאוחר – דינה של תביעה זו להידחות, ממספר טעמים, לא כל שכן משקלם המצטבר. סבורה אני כי התביעה החלה את דרכה בהתבסס על טענת הפרת הנאמנות – והראיה לכך היא העובדה שהוגשה לבית המשפט המחוזי. לולא עילה זו, היה על התביעה להתברר בבית המשפט השלום, לאור סכומה – הנופל ממיליון ₪. כן התבססה התביעה על עוולת הרשלנות בכל הנוגע להפרת החובה לדאוג להפקדת הכספים בחשבון הנאמנות, ראו המפורט בסעיף 4 לעיל; ראו הסעד המבוקש לעיין בחשבונות הנאמנות; וראו תשובתה הישירה של התובעת לשאלה "איך עורך הדין סידר אותך", עליה השיבה: "שהוא לקח כסף ולא שם לי את זה בנאמנות" (עמ' 181 שו' 1).
59. ככל שהתקדמה התביעה והתבררו העובדות, הבינה התובעת כי מצבה שונה ביחס ללקוחות אחרים של אדמה. במקרה שלה, והגם שכספי התמורה לא הופקדו בחשבון הנאמנות, העבירה החברה את הכספים הדרושים להשלמת העסקה העומדת בבסיס ההסכמים; זו הושלמה; ולטובת התובעת נרשמה הערת אזהרה. על כך אין מחלוקת, ובכל נסתם הגולל על האפשרות להשבת כספים מתוך קופת הנאמנות או לחיוב עורכי הדין בעוולת הרשלנות, בטענה כי המעשה או המחדל הרשלני הוביל לאובדן כספי התמורה. אין לי אלא להפנות שוב לדברי אוקנין, כשנשאל מה היה קורה לו הקרקע היתה נרכשת. לכך השיב: "בוא נגיד שאם הייתי מקבל את הקרקע, לא היתה תביעה בכלל" (עמ' 89 שו' 25).
60. לא זו אף זו – התביעות כנגד המשרדים הקודמים מבוססים אף הם על עניין הנאמנות; לכך גם מתייחס דו"ח המפרק, שהוזכר בסעיף 34 לעיל. עניין הנאמנות אף הוביל לכך שהנתבע 3 התקשר בהסכמי פשרה עם אותם לקוחות שאיבדו את כספם ולא זכו להשלמת העסקה. זה לא המקרה שלפנינו. כידוע, יש צורך בקשר סיבתי בין המעשה או המחדל הרשלני לבין הנזק, ראו לניתוח של יסודות עוולת הרשלנות בכלל וליסוד "הקשר הסיבתי המשפטי" בפרט, בסעיפים 23-35 לפסק הדין בע"א 4486/11 פלוני ופלונית נ' שירותי בריאות כללית (15.7.2013) [פורסם במאגרים] (להלן: "פס"ד פלוני").
61. בענייננו, גם אם הייתי קובעת שהנתבעים או מי מהם התרשלו בכל הנוגע לכספי הנאמנות, אזי מרגע שהחברה העבירה את הכספים הנדרשים להשלמת העסקה, וזו אכן הושלמה –נמנע הנזק בגין מעשה או מחדל זה. לא ניתן בשל מעשה רשלני זה (אם וככל שהייתי קובעת כי אכן ברשלנות עסקינן) לחייב בגין נזק אחר (ובמקרה שלפנינו, ה"נזק" הנטען בעצם כריתת העסקה ורכישת קרקע חקלאית, הטענה שהלכה והתפתחה בשלב מאוחר יותר), שכן אין קשר סיבתי בין המעשה או המחדל ל"נזק" הנטען, וראו הדוגמה בסעיף 28(א) לפס"ד פלוני. לפיכך, ובהעדר נזק שעלול היה להיגרם כתוצאה של ההפרה הנטענת בעניין הנאמנות, יש לדחות את התביעה ככל שמבוססת היא על טענת הפרת חובות הנתבעים באשר לכספי הנאמנות.