האם הנתבעים או מי מהם, אשר ייצגו את אדמה, התרשלו כלפי התובעת ללא קשר לכספי הנאמנות?
62. משדחינו את הטענות בנוגע להפרת חובת הנתבעים באשר לכספי הנאמנות, נותרנו עם טענות התובעת שצברו כאמור נפח בשלב הסיכומים לפיהן היה על הנתבעים, למעשה, למנוע את כריתת העסקה מלכתחילה – אם משחטאו לחובותיהם ולא בדקו מיהו הלקוח אותו הם מייצגים; אם משלא הסבירו והבהירו לתובעת מהי מהות העסקה אותה היא מבצעת; אם משום שמעשיהם אפשרו את "התרמית" ו"מעשי העוקץ" של אדמה. בנקודה זו סבורה אני כי יש ממש בטענות הנתבעים בדבר שינוי והרחבת חזית, ראו ההלכה לעניין זה ברע"א 9123/05 אדמוב פרוייקטים (89) בע"מ נ' סיטי סטייט מקבוצת אלפו בע"מ (25.10.2007) [פורסם במאגרים], בעמ' 10: "הרציונאל העיקרי העומד בבסיסה של הלכה זו הוא מניעת עיוות דין, והדברים מקבלים משנה תוקף שעה שמשנה החזית הוא התובע. מבחינת הנתבע, משקפים כתבי הטענות של התובע את עילת התביעה נגדו, ועל בסיסם הוא בונה את קו הגנתו. אם יאפשר בית המשפט לתובע לשנות את גרסתו במהלך הדיונים, הרי שיכולתו של הנתבע להתגונן עלולה להיפגע".
63. במקרה הנדון סבורה אני כי במסגרת כתבי הטענות השליכה התובעת את עיקר יהבה על עניין הנאמנות, ואם רצתה היא להרחיב להפרות נוספות, היה עליה לפרט במדויק מהו המעשה או המחדל הרשלני המיוחס לנתבעים, מהו הנזק שנגרם בשל מעשה או מחדל זה, האם מתקיים קשר סיבתי משפטי ובהתאם היו הצדדים נערכים להבאת הראיות והעדים.
64. הפכתי בכתבי הטענות של התובעת, ולא מצאתי בה את הטענות המפורטות למשל בסעיף 15 לסיכומים. לא עלתה טענה כי אל היה לנתבעים לקבל את אדמה כלקוח; לא נטען כי לא התבצעו הבדיקות הנדרשות; לא נטען כי הנתבעים חרגו מנורמה סבירה של עורכי דין, כשקיבלו על עצמם את ייצוגה של אדמה; לא נטען כי הנתבעים או מי מהם התרשלו בבדיקת המצגים של הלקוח אדמה, וכי היתה עליהם חובה לעשות כן. אם וככל שטענות אלו היו נכללות בכתבי הטענות, יתכן והנתבעים היו מוצאים מקום להביא לעדות את עו"ד עמר; את עורכי הדין הקודמים; היו טוענים לעניין נורמת ההתנהגות המצופה מעורך דין עת הוא מסכים להעמיד את שירותיו לטובת לקוח. משכך גם לא מצאתי ממש בטענות התובעת באשר לאי הבאת עדים או אי משלוח הודעות צד ג' – כל אלו טענות כבושות ומאוחרות שלא עמדו בבסיס התביעה. על אף האמור לעיל, אתייחס עניינית גם לגופן של טענות אלו.