69. הנתבעים העידו כאמור גם את זינגר, אשר לא היה נוכח בפגישה עם התובעת (עמ' 216 שו' 16), אולם החתים רוכשים אחרים (עמ' 217 שו' 16) והעיד על הדברים שהיה נוהג לומר לאותם רוכשים, ראו דבריו בעמ' 218 שו' 13-26. כן העיד זינגר על אופיו של ברדה בעמ' 233 שו' 9-16, וזאת בהתייחס לטענת התובעת לפיה ברדה לא הסביר לה דבר: "אבל אהרון ברדה? אני אומר לך, אין קפדן ממנו. הבן-אדם, בבוקר, אין שערה שהוא לא מגלח. הבן-אדם הוא גרמני, הוא יקה פוץ ואין סיכוי בעולם, בכל העולמות, שמה שכתבתם בתביעה נכון. אין, אין דבר כזה. אין דבר כזה. וזה כואב ויש לי צמרמורת עכשיו, אני אומר לך, אין סיכוי בעולם".
70. ממקבץ העדויות הללו, לאור ההסכמים שהונחו בפניי; לאחר שהתרשמתי שהתובעת, כפי שהעידה על עצמה "אני לא אישה טיפשה ושאלתי"; לאור ההלכה שצוטטה לעיל – קובעת אני כי התובעת לא הצליחה לסתור את החזקה מכוחה יש לקבוע כי הבינה את האמור במסמכים עליהם חתמה. מסמכים אלו משקפים במדוייק את העסקה שנכרתה ואת התמורה שקיבלה התובעת בסופו של יום.
71. אציין כי על פי ההסכמים, היתה האופציה להעביר את התובעת למגרש אחר, ראו סעיף 17 להסכם השיווק. הודע לתובעת על שינוי זה, ראו נספח 7 לתצהיר ברדה, הוא המייל שקיבל מנציג אדמה בדבר השינוי; ברדה פירט בעדותו כי בחר להחתים את התובעת על מערכת חדשה של הסכמי שיווק, ונקט משנה זהירות, ראו עדותו בעמ' 421 שו' 22-24; התובעת הוחתמה על מערכת חדשה של הסכמים, ראו נספח 8 לתצהיר ברדה. מכאן, שהעברת התובעת למגרש 13 אינה מהווה הפרה של ההסכמים; הנתבעים הסיברו לתובעת על השינוי, ראו עדות ברדה בעמ' 446 שו' 14-16, עמ' 448 שו' 10-13. יתרה מזו – השינוי במגרש כלל לא היווה את הנימוק להגשת התביעה, ראו עדות התובעת בעמ' 175 שו' 10-21: "ש:אוקיי. ולכן, גם אם היית מקבלת את חלקה 40, היית מגישה את אותה תביעה שהגשת? ת:ברור. ש:אוקיי.ת:ברור.ש:אוקיי.ת:אני לא הגשתי את התביעה בגלל שהזיזו אותי ל- 13" (הדגשות שלי).
72. מעבר לכך אציין כי לא התרשמתי מעדויות המומחים שמגרש 13 נופל בערכו ממגרש 40, ראו עדות שמאית התובעת בעמ' 56, שם הבהירה השמאית במפורש שאין בחוות דעתה כל התייחסות לחלקה 40 ולא נערכה השוואה בין חלקה 13 ל-40; השמאית אישרה כי לא בדקה את השווי של החלקות הללו, ראו בעמ' 68 שו' 17. מאידך שמאי הנתבעים ערך השוואה בין המגרשים, ראו עדותו בעמ' 325 שו' 4-8 ולשיטתו אין הבדל בין החלקות הללו, ראו עדותו בעמ' 346 שו' 11-22.שמאי הנתבעים הבהיר מדוע לשיטתו אין כלל הבדל בין החלקות, שכן ממילא בעתיד יתבצע הליך של איחוד וחלוקה, עמ' 351 שו' 19-23, ראו דבריו גם בעמ' 354 שו' 20. כך שבנוסף ולחלופין התובעת לא הוכיחה כל נזק כתוצאה מהעברתה למגרש 13.