15. מאידך, הנתבעים טוענים כי המו"מ המסחרי נוהל כאמור כולו עם נציגי אדמה, והתייצבותה במשרדיהם ביום 20.10.15 נועדה כדי לחתום על הסכמים המבטאים את העסקה שנכרתה, ובמרכזה הסכם שעניינו שיווק זכויות בחלקים בלתי מסוימים (במושע) בקרקע חקלאית (ראו תצהיר ברדה, סעיף 18). לשיטת הנתבעים מדובר בנכס סחיר וחוקי אשר מותר כמובן לכל אדם, קל וחומר בגיר וכשיר כתובעת, לערוך בו עסקאות משפטיות תקפות ומחייבות. הנתבעים טענו כי הוכח במשפט שמדובר בפיסת נדל"ן פעילה שבה נערכות כל העת עסקאות רכישה ומכירה על ידי גורמים שונים בלי כל קשר לאדמה, שנים לאחר שכבר פורקה (חוו"ד שמאי הנתבעים בעמ' 19-20).
16. הנתבעים מדגישים כי ייצגו את הצד השני לעסקה שערכה התובעת, קרי את אדמה, והדבר אף הובהר לתובעת בכל דרך אפשרית, בעל-פה ובכתב (תצהיר ברדה ס' 17 , ואסקור את הסעיפים הרלוונטים מתוך ההסכמים להלן). עוד טוענים הנתבעים כי ברדה הציג בפני התובעת את הסכם השיווק על נספחיו ועבר איתה על הוראותיו השונות, לרבות העובדה כי המשרד מייצג את אדמה ולא את הרוכשים המוזמנים לדאוג לליווי מומחים ועורך דין מטעמם; העובדה כי במועד חתימת הסכם השיווק טרם נחתם הסכם מכר עם בעלי אותה קרקע; העובדה כי מדובר בקרקע חקלאית במושע שאין כל ידיעה אם ישונה ייעודה ומתי; העובדה כי על הרוכש להפקיד כספים לחשבון הנאמנות בלבד וכי המשרד יהא נאמן רק לכספים המופקדים בחשבון הנאמנות כאמור; והיבטים נוספים כמפורט בהסכם השיווק. הנתבעים מפנים גם לחקירתו הנגדית של ברדה, בה חזר מספר פעמים על טענות אלו (עמ' 400 שו' 8-12, עמ' 421 שו' 25 עד עמ' 422 שו' 2, עמ' 428 שו' 17, עמ' 435 שו' 4-7, עמ' 436 שו' 19, 21-23). הנתבעים טוענים כי חיזוק לעקביות גרסת הנתבעים ניתן למצוא אף בסיכומי התובעת, שם ציינה בס' 37, וכן בס' 52: "גרסת הנתבעים כאמור היתה סדורה "משומנת" ועקבית, והם נצמדו לה במלוא הנים". כן ראו סיכומי התובעת בס' 38 על כך שברדה העיד – "בנחישות ובעקביות".
17. עיננו הרואות, הפערים בין גרסאות הצדדים באשר להסברים והיקפם שניתנו (או שלא ניתנו, לטענת התובעת) במשרדי הנתבעים – גדולים. אתייחס לעניין זה בהמשך, עם זאת לא יכולה להיות מחלוקת כי באותו מפגש נחתמו על ידי התובעת שורה של הסכמים, שיפורטו להלן.
18. הסכם שיווק (שנגע במקור לחלקה מס' 40 ולא לחלקה 13), שם מצוין ב"הואיל", הראשון כי בעלת חלקה מס' 40 הינה "הבעלים הרשום במושע של ...קרקע חקלאית"; בהואיל השני נאמר כי בכוונת הרוכש (התובעת) לרכוש ביחד עם אחרים חלק בלתי מסוים בקרקע; בסעיף 3.1 להסכם השיווק מצהירה התובעת כי בדקה היטב את החלקה, מצבה הפיזי, הרישומי והתכנוני. בסעיף 3.7 להסכם נאמר: "ידוע לו (לרוכש) כי ייעודם של החלקה והממכר הינו שטח בייעוד פיתוח עירוני וכי אין וודאות באשר לאפשרות לשינויי יעודם, ובכלל זה לא ניתנו לו ו/או למי מטעמו מצג או התחייבות כלשהם מצד המשווק ו/או מי מטעמו ו/או מצד עוה"ד..."