פסקי דין

תא (ת"א) 4278-03-15 דב נסיס נ' טופאל נכסים בע"מ - חלק 10

16 ינואר 2022
הדפסה

כב' הש' הדר: זה מה שהוא ביקש ממך, אתה יכול להראות החלטה שנותנת תוקף של החלטה להסכמת הצדדים? זאת השאלה שלו.

העד, מר לוינקרון: הייתה, אני, אייל, אני צריך לשאול את עורך הדין כי אני לא בקיא בזה."

--- סוף עמוד 57 ---

271. ביהמ"ש הציע להפסיק הדיון כדי שבא כוחו של משה יציג המסמך, אך בא כוחו השיב :"אדוני, אין צורך."

272. משה עומת עם הטענה שיש החלטה של רשמת ההוצאה לפועל מה-20.11.16 שבו היא מורה לו במפורש להגיש בקשה לעיכוב הליכים לבית משפט שלום, והוא לא הגיש הבקשה לעיכוב הליכים לא לרשמת ההוצאה לפועל ולא לבית משפט שלום. הוא לא ענה לשאלה.

273. משה נשאל האם הוא יכול להציג "איזו שהיא החלטה על פיה הנתבע, מר נסיס, הוא זה שביקש את מימוש הכספים בקופת הפנסיה וגמל באותו תיק הוצאה לפועל, נכון?

העד, מר לוינקרון: אצל מי נמצא הכסף?

ש: אני שואל,

ת: אצל מי נמצא הכסף?

עו"ד חריף: משה, אתה עונה תשובה, לא שאלה. תענה בתשובה, די.

העד, מר לוינקרון: מה השאלה בדיוק?

....

העד, מר לוינקרון: אני יכול לענות, כן? אם הוצאה לפועל עשו טעות והזרימו לחשבון של כבודו כ-130-140,000 ₪ מתוך קופות הגמל שלי שהן כבר שנתיים אצלו ורק 10 חודשים בדיעבד גיליתי שהכסף הזה עבר. הוא לא הואיל להגיד ולא היה מס]יק ישר להודיע לאדון עורך דין אייל חריף שהועבר כסף לחשבון שלו ובערך 10 חודשים עד שנה הכסף יושב בחשבון שלו. הם לא אמרו לי את זה. רק בדיעבד גיליתי שהם פדו בצורה (לא ברור) את הכסף הזה, קטעו לי את כל הנושא של הריביות שקיבלתי, את כל נושא הפנסיה שלי, זה סוג של קופת גמל שזה לעתיד שלי, ופשוט מאד לא הודיעו. רק בדיעבד גילינו את זה. ומאחר שהייתה הסכמה ג'נטלמנית ביניהם,"

274. משה נשאל מדוע הסכום שמומש הוא הסך של 145,000 ₪ והסכום שהועבר לתיק ההוצאה לפועל נשוא התביעה הוא הסך של 125,000 ₪ ונשאל "איפה ה-20,000 ₪ הנוספים". הוא לא ידע להשיב.

275. משה עומת עם הטענה ש"יש איזה שהוא נושה אחר שקיבל את הכסף ויכול להיות שהוא ביצע את המימוש" וענה ש"יש פה כמה העברות שאני צריך לבדוק אותן. מה שקורה הוא בצורה מאד פשוטה, אולי תגלה לי עוד 20,000 ₪ שאני לא יודע איפה הם."

--- סוף עמוד 58 ---

276. דב עומת בחקירתו ביום 15.6.20 עם הטענה שהוא פעל "למימוש כספים למרות שבתיק הזה הופקדו כספים כתנאי למתן רשות להגן ולעיכוב הליכים ואתה בכל זאת פעלת למימוש הכספים ללשכת ההוצאה לפועל, נכון?

העד, מר נסיס: לא.

....

העד, מר נסיס: ומאחר והלקוח שלך מעולם לא שילם פסק דין, תמיד היה צריך לעקל לו חשבונות, וכיוצא בזה, אז פעלנו לעקל את הכספים שיש בבית משפט, לא פעלתי נגד, הבנתי שזה נקבע מאיזה ביטוח שהיה, סליחה, אני רק, שניה, הבנתי בכלל שזה פועל יוצא של פעולה של נושה אחר כנגד הלקוח שלך, הוא הרי היה חייב לכל העולם כספים ואתה, המערכת ברגע שהוטל עיקול על הכספים האלה, מכיוון שהיה בקשות רבות בהוצל"פ, כנגד החובות שהוא השאיר לי, אז גם הכסף הזה עוקל ושולם אוטומטית בלי שום פעולה אלקטיבית מצד התובע אלא פשוט זו פעולה הוצל"פית ורגילה שבגלל שלא הגשת את הבקשה לעיכוב הליכים, כשלת בזה, התרשלת בזה,"

.....

העד, מר נסיס: ואני לא עשיתי שום פעולה אלקטיבית להגיע לחברות הביטוח, זה מערכת ההוצל"פ, אני בכלל לא קשור לזה, אני רק הזנתי את המערכת שאני לא מקבל את הכספים עקב פסקי דין שמחוללים על ידי הלקוח שלו באופן סיסטמי, הוא לא משלם שום פסק דין של טופאל נכסים, והמערכת כנראה גרסה אותו באמצע, תפסה את הכסף הזה לא כתוצאה מפעולה אלקטיבית שאנחנו עשינו."

277. דב אישר שלא השיב הסכום שמומש והסביר מדוע "מוכן להשאיר את הכספים ולא לקבל אותם לכיסך, הרי אתה ניזוק ואתה כל כך מסכן והוא מעוול כלפיך פעם אחר פעם, תשובתך?

ת: שאני ישר, אני לא נוכל כמו הלקוח שלך.

,,,,

ת: אני מחכה לפסק דין חלוט."

278. ביהמ"ש אפשר לבא כוח משה להציג את הבקשה שלטענת משה דב הגיש. הוא השיב:

"עו"ד חריף: אני הראיתי בתביעה, אדוני.

כב' הש' הדר: אז תראה לי עכשיו, תראה לי את המסמך שהוא חתום עליו, או עורך דין סלע מטעמו,"

--- סוף עמוד 59 ---

279. דב נשאל מדוע לא מסר "הודעת לכבוד השופט עדי הדר שהתקבלו בתיק ההוצאה לפועל שלך כספים בסך של למעלה מ- 120 אלף שקלים?

העד, מר נסיס: אני לא מתעסק עם הפרוצדורות יש לי עורך דין בשביל זה."

280. משה הפנה בעמוד 643 לסעיף 93 ואילך בסיכומיו ולסעיפים 47 עד 50 לסיכומי התשובה. הוא טען שבתיק הוצל"פ 61571-11-16 בוצע מימוש עיקול שלא כדין, שכן היה עיכוב ביצוע.

281. ביהמ"ש ביקש ממשה בדיון שהתקיים לאחר הגשת הסיכומים להציג המסמך עליו מסתמך והוא הציג בעמוד 645 בשורה 26 "נספח 1 לכתב התביעה, (מדברים ביחד לא ברור), אפשר להגדיל אם אדוני רוצה, אני מראה את הבקשה בהסכמה, בקשה בהסכמה להארכת מועד ולביטול עיקול חשבון העו"ש.

...

זה הבקשה שהוגשה אדוני. זה בתיק כן הוצאה לפועל 503, בקשה בהסכמה להארכת מועד

ולביטול עיקול חשבון עו"ש בבנק דיסקונט, בהסכמת הצדדים ולפנים משורת הדין, התבקש רשם

ההוצאה לפועל בזאת להורות על מתן הארכה מוגבלת בזמן להגשת ההתנגדות נשוא הבקשה דנה,

וזאת לא יאוחר מיום 20.11.16 וכן להורות על ביטול העיקול שהוטל ע"י המשיב על חשבון העו"ש

מספר 9342 בסניף 515 בבנק דיסקונט ע"ש אבקש, וזאת בכפוף להפקדה של ששת אלפים שקלים

חדשים בחשבון עו"ש כך וכך על שם יונתן פאונדרס, חברת עו"ד. הודעה חתומה זו ע"י שני

הצדדים וכן אישור ההפקדה יעברו הסכמת הצדדים נאמור בבקשה הזו, מובהר בזאת ולמען הסר

ספק כי יתר העיקולים שהוטלו בגין אכיפת שטר זה ישארו תקפים וייוותרו על כנם, עד לסיום

בירור ומיצוי התובענה השיטרית, עד לתומה."

282. דב הפנה באותו דיון לסעיפים 94 עד 97 לסיכומיו וטען בעמוד 648 בשורה 16 "התביעה הזאת צריכה להידחות מפאת שני אדנים עיקריים, אחד לא היה עיכוב הליכים .... אין החלטה על עיכוב הליכים, ההפך יש החלטה מפורשת ואנחנו צירפנו אותה והפניתי אותה לסיכומים, החלטה מפורשת של רשמת ההוצאה לפועל שאומרת לו אם אדוני רוצה עיכוב הליכים שיתקבל ויגיש בקשה מסודרת חברי לא הגיש בקשה לעיכוב הליכים. אין החלטה."

283. בעמוד 650 משורה 1 דב טען "יתרה מכך את הדבר הבסיסי ביותר לא הציגו בפני אדוני, לא הציגו ל, לאדוני, החלטה, אהה בקשה שלנו למימוש, כי הרי בהוצאה

--- סוף עמוד 60 ---

לפועל אתה גם יכול לקבל כספים באופן פסיבי, חברי צירף ענייני מימוש במחזיקים אחרים אבל זה לא עילת התביעה שלו. עילת התביעה שלו היא בגין מימוש."

284. ביהמ"ש קובע כי משה לא הציג החלטה בדבר עיכוב הליכים ולכן לא הוכיח כי הוחלט על עיכוב הליכים. כמו כן, משה לא הציג בקשה של דב למימוש העיקול ולכן גם לא הוכיח שדב ביקש מימוש הכספים. לכן, ביהמ"ש דוחה התביעה, בכפוף לביצוע חישוב ברשות האכיפה האם משה זכאי להחזר חלק מהסכום שעוקל בשים לב לכך שביהמ"ש קיבל התביעה בתא 61571-11-16 באופן חלקי. ככל שראש ההוצל"פ יקבע שעוקל סכום הגבוה מסך החוב הפסוק, ייתן הוראה מתאימה להשבה.

דיון בהוצאות

285. בפסק הדין שביהמ"ש נתן בתביעות הראשונות הוא קבע כי הוא מביא בחשבון לעניין החיוב בהוצאות השיהוי הרב של דב בטרם מילא השטרות וסירובו לערוך התחשבנות כוללת.

286. כמו כן ביהמ"ש ציין בסעיף 106 לפסק הדין שם כלהלן:

"חמור מכך, שני הצדדים הודו לכאורה בתצהירים במובלע ובעדויות באופן ישיר, בביצוע של

עבירות מס, או בסיוע לביצוען בהיקף נרחב ובמשך זמן רב. אסור לבית המשפט להתעלם מעניין

חמור זה. כפי שפורט בהרחבה קודם לכן, הנתבעים מימנו עבור התובע שירותים שונים

והחשבוניות שהופקו נועדו להטעות את רשויות המס כאשר התובע מעיד כי ראה בכך "עצם"

שהנתבע כביכול משליך אליו." ביהמ"ש קבע כי "בנסיבות חריגות אלה, אין מקום לפסיקת

הוצאות לטובת התובע."

287. לכן, בכל הנוגע לתביעות השטריות, לרבות זו בה ביהמ"ש דחה התביעה של דב, אין מקום גם הפעם לפסוק הוצאות. אולם, מכיוון שביהמ"ש דחה התביעה של משה יש מקום לחייב אותו בהוצאות. בשים לב שמחלוקת זו לובנה באופן פשוט יחסית, ביהמ"ש מחייב משה לשלם לדב שכ"ט בא כוחו בסך של 20,000 ₪.

העברת פסק הדין למנהל בתי המשפט

288. ביהמ"ש קבע בסעיף 116 לפסק הדין בתביעות הראשונות כי אין זה מתפקידו לקבוע אם אכן בוצעו עבירות, "אך משהובאו לפניו עובדות המעלות חשד לכאורי לביצוע עבירות מס חמורות, חובתו להביא זאת לידיעת רשויות אכיפת דיני המס. אשר על כן, מורה על העברת פסק דין זה למנהל בתי המשפט כדי שישקול האם להעביר פסק הדין לנוגעים בדבר." מאותם נימוקים, ביהמ"ש שב ומורה להעביר פסק הדין למנהל בתי המשפט.

--- סוף עמוד 61 ---

סוף דבר

289. אשר על כן, ביהמ"ש מקבל חלקית התביעות השטריות ומחייב כלהלן:

חיובי משה

290. ביהמ"ש מחייב את משה לשלם כלהלן:

- בתיק 4278-03-15 לשלם הסך 150,000 ₪ צמוד בתוספת ריבית כדין ממועד הגשת השטר לביצוע.

- בתיק 41088-12-15 לשלם הסך בשווי של 17,000 $ צמוד בתוספת ריבית כדין ממועד הגשת השטר לביצוע.

- בתיק 61571-11-16 לשלם הסך בשווי של 33,000 $ צמוד בתוספת ריבית כדין ממועד הגשת השטר לביצוע.

- תיק 49639-05-17 לשלם הסך בשווי של 60,000 $ צמוד בתוספת ריבית כדין ממועד הגשת השטר לביצוע.

חיובי טופאל

291. ביהמ"ש מחייב את טופאל לשלם בתיק 55707-08-15 הסך 200,000 ₪ צמוד

בתוספת ריבית כדין ממועד הגשת השטר ביצוע.

292. ביהמ"ש דוחה התביעה נגד טופאל בתיק 33291-12-1 במלואה.

תביעת משה

293. ביהמ"ש דוחה התביעה בת"א 51695-04-18 לוינקרון נ' נסיס בכפוף לביצוע חישוב ברשות האכיפה האם משה זכאי להחזר חלק מהסכום שעוקל בשים לב לכך שביהמ"ש קיבל התביעה בתא 61571-11-16 באופן חלקי. ככל שראש ההוצל"פ יקבע שעוקל סכום הגבוה מסך החוב הפסוק, ייתן הוראה מתאימה להשבת הסכום העודף.

294. מחייב התובע לשלם לנתבע הסך של 20,000 ₪ צמוד בתוספת ריבית כדין ממועד מתן פסק הדין ועד מועד התשלום בפועל.

ניתן היום, י"ד שבט תשפ"ב, 16 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.
עדי הדר

עמוד הקודם1...910