189. מכאן שהשטרות נשוא התביעות כאן נמסרו לצורך הבטחת הלוואות נוספות להלוואה הראשונה, אך סוכם שהדירה תהווה בטוחה לכל ההלוואות.
--- סוף עמוד 37 ---
190. כמו כן, ביהמ"ש מביא בחשבון שתביעת הדירה התקבלה בחלקה ומכאן שהטענה להחזר חלק מההלוואה הראשונה, טענה שהמומחית כאן אישרה, באה לידי ביטוי בתוצאה שביהמ"ש קיבל בתביעת הדירה.
191. אשר על כן, לאחר שביהמ"ש עיין בחוות הדעת של המומחית מטעמו, כתבי הטענות בתביעת הדירה, בהסכם ההלוואה משנת 2009 ובעדויות, הוא הגיע למסקנה שסכום התביעות השטריות כאן, למעט בתביעה אחת, הינו בגדר חוב נוסף לחוב על פי סכום ההלוואה מיום 25.11.01 שכונתה ע"י המומחית "ההלוואה הראשונה" שכנגדה משה לא נתן שטר ביטחון. כאמור לעיל, פירעון הלוואה זו נדון והוכרע בתביעת הדירה. לכן, ביהמ"ש דוחה טענת משה כי חיובו בגין השטרות כאן, יאפשר כביכול לדב להיפרע בגין אותו חוב פעמיים.
הקביעה החלוטה לגבי פירעון חלק מההלוואות באמצעות תשלום הוצאות דב על ידי משה וטופאל
192. לנוכח מסקנת ביהמ"ש כי אין להביא בחשבון סכום הקיזוז שקבעה המומחית ביחס לתביעות השטריות כאן, אין צורך להמשיך ולדון בסוגיה.
193. אולם, למעלה מהדרוש, ולמען הפס דעת הצדדים שמסקנת המומחית כי ההלוואה הראשונה נפרעה באופן חלקי מבוססת ועומדת על אדנים יציבים, ביהמ"ש יציין כלהלן:
194. ביהמ"ש קבע בפסק הדין שנתן בתביעות הראשונות כי משה וטופאל פרעו חלק מההלוואות באמצעות תשלום הוצאות דב וטופאל. לעניין זה ראו תיאור ההתנהלות בין הצדדים מסעיף 109 לפסק הדין:
"109. על פי עדותו של רו"ח נעים שביקר את ספרי הנתבעת, שהיא בשליטת הנתבע, זו לא כללה בדיווחיה לרשויות המס ההלוואות שקיבלה.
110. הנתבעת על פי הראיות שהובאו בפני בית המשפט כללה בספריה, החזר הלוואות מוסוות בדמות תשלום לספקים של התובע, כך לגרסת הנתבע.
111. לעניין זה בית המשפט מפנה למספר דוגמאות. כאשר הוצגה בפני הנתבע הטענה כי בסעיף 66 לתצהירו, מוזכר שיק עבור רכישת מוצרים באיקאה שמימן לו התובע והוצגה בפני הנתבע חשבונית, הנתבע טען כי "... אדם מן השורה לא צריך מימון של 3,000 ₪ לרכישת מוצרים. יש מצב שהמשיב דחף לי חשבוניות שבמקור הוציא אותן על שמי. החשבונית יצאה אך אלה רכישות שלו על שמי". לאחר שהוצגו בפני הנתבע חשבוניות נוספות שהוצאו ע"י ספקים לטובת הנתבעת, טען הנתבע כי "יש פה סוגיה שהמשיב כדי לחסוך את המע"מ לקח והוציא