כב' הש' הדר: טוב, נסתפק בזאת.
העד, מר לוינקרון: והוסכם ביניהם שיהיה עיכוב הליכים. כעבור 10 חודשים אני פתאום מגלה,
כב' הש' הדר: טוב, אדוני, אני מצטער. אני חייב לאזן ביניכם, נתתי לך להאריך ולהאריך, אתה אמרת לי אין החלטה על עיכוב הליכים, יש הסכמה בין שני עורכי הדין. התשובה נשמעה."
כב' הש' הדר: זה מה שהוא ביקש ממך, אתה יכול להראות החלטה שנותנת תוקף של החלטה להסכמת הצדדים? זאת השאלה שלו.
העד, מר לוינקרון: הייתה, אני, אייל, אני צריך לשאול את עורך הדין כי אני לא בקיא בזה."
--- סוף עמוד 57 ---
271. ביהמ"ש הציע להפסיק הדיון כדי שבא כוחו של משה יציג המסמך, אך בא כוחו השיב :"אדוני, אין צורך."
272. משה עומת עם הטענה שיש החלטה של רשמת ההוצאה לפועל מה-20.11.16 שבו היא מורה לו במפורש להגיש בקשה לעיכוב הליכים לבית משפט שלום, והוא לא הגיש הבקשה לעיכוב הליכים לא לרשמת ההוצאה לפועל ולא לבית משפט שלום. הוא לא ענה לשאלה.
273. משה נשאל האם הוא יכול להציג "איזו שהיא החלטה על פיה הנתבע, מר נסיס, הוא זה שביקש את מימוש הכספים בקופת הפנסיה וגמל באותו תיק הוצאה לפועל, נכון?
העד, מר לוינקרון: אצל מי נמצא הכסף?
ש: אני שואל,
ת: אצל מי נמצא הכסף?
עו"ד חריף: משה, אתה עונה תשובה, לא שאלה. תענה בתשובה, די.
העד, מר לוינקרון: מה השאלה בדיוק?
....
העד, מר לוינקרון: אני יכול לענות, כן? אם הוצאה לפועל עשו טעות והזרימו לחשבון של כבודו כ-130-140,000 ₪ מתוך קופות הגמל שלי שהן כבר שנתיים אצלו ורק 10 חודשים בדיעבד גיליתי שהכסף הזה עבר. הוא לא הואיל להגיד ולא היה מס]יק ישר להודיע לאדון עורך דין אייל חריף שהועבר כסף לחשבון שלו ובערך 10 חודשים עד שנה הכסף יושב בחשבון שלו. הם לא אמרו לי את זה. רק בדיעבד גיליתי שהם פדו בצורה (לא ברור) את הכסף הזה, קטעו לי את כל הנושא של הריביות שקיבלתי, את כל נושא הפנסיה שלי, זה סוג של קופת גמל שזה לעתיד שלי, ופשוט מאד לא הודיעו. רק בדיעבד גילינו את זה. ומאחר שהייתה הסכמה ג'נטלמנית ביניהם,"
274. משה נשאל מדוע הסכום שמומש הוא הסך של 145,000 ₪ והסכום שהועבר לתיק ההוצאה לפועל נשוא התביעה הוא הסך של 125,000 ₪ ונשאל "איפה ה-20,000 ₪ הנוספים". הוא לא ידע להשיב.