ומכאן לענייננו.
--- סוף עמוד 20 ---
69. טענת הנתבעת לכישלון תמורה נטענה באופן כללי וסתמי, ללא כל פירוט. הנתבעת לא הבהירה, לגבי כל המחאה, בגין איזו עבודה ניתנה, ולא הציגה ראיות המעידות על כך שאותה עבודה אכן לא בוצעה על-ידי התובעת. ועוד, לפחות לגבי שתי המחאות (102, 103), דומה כי אין מחלוקת כי התמורה נמסרה (אספקת אבני חיפוי לאתר). ודוק: טענת הנתבעת כי היא זכאית לתמורת הדלתא בין התמורה החוזית על פי ההסכם לבין הסכום שתשלם לקבלנים שישלימו את ביצוע העבודה לאחר עזיבת התובעת את האתר (סעיף 7 לכתב ההגנה המתוקן), אינה יכולה להוות טענת הגנה כנגד התביעה השטרית, אלא אם כוללות אותן עבודות עבודות בגינן שילמה לתובעת (סעיף 36 לכתב ההגנה המתוקן), טענה, שכאמור, לא פורטה וממילא לא הוכחה. עוד אציין כי עדותו של יאיר נתיב לפיה התשלום בוצע לאחר ביצוע העבודות הייתה מהימנה עלי. עדות זו אף תואמת את הוראות ההסכם לעניין תשלום התמורה, בסיום כל שלב הקבוע בלוח התשלומים (סעיף 11.2 להסכם). וכך העיד מר יאיר נתיב:
"ש. ואני אומר לך שלא בצעתם עבודה בגין תשלומים אלו מה יש לך לומר על זה?
ת. שצ'קים שניתנו לנו תמיד נתנו אחרי ביצוע העבודה, הצ'קים היחידים שניתנו לנו לפני ביצוע עבודה היו במסגרת הסכם של אספקת אבן, ניתנו לנו צ'קים בסך 200,000 ₪, יותר נכון אם אני זוכר נכון 250,000 ₪, אבל 50,000 נפרע, אמרו לנו ברגע שתביא את האבן לאתר תוכל לפרוע את הצ'קים, האבן הגיעה לאתר, כל העבודה שבוצעה שם הייתה אבן שלנו, שנשארה גם אחרי שאנחנו עזבנו ועדיין הצ'קים האלה בוטלו." (עמ' 78, ש' 16-22; עמ' 79, ש' 8-12)
וכן:
"הלקוחות שלך ליוו אותנו בזמן העבודה, הם נתנו צ'קים בהתאם להתקדמות העבודה והם ביטלו את הצ'קים הרבה לפני שהם הוציאו איזושהי חוות דעת." (עמ' 78, ש' 33-34)
למען הסר ספק יובהר כי אין בחוות דעת השמאי משה אלעד חזיזה בכדי לתמוך בטענה לכישלון תמורה, בין השאר משום שזו מבוססת על בדיקה שנערכה (על ידי המהנדס אולשברג) לאחר שעזבה התובעת את האתר (וממילא לאחר ביטול ההמחאות). הנתבעת לא הציגה ראיות לטענות לליקויי בנייה שלא תוקנו בזמן אמת וממילא העיד מר שמעון כהן כי ביטל את ההמחאות שכן התובעת לא התייצבה באתר.
70. אכן, כאשר מדובר בצדדים קרובים לשטר, דינו של שטר כדין חוזה, וכל טענת הגנה העומדת לצדדים קרובים כנגד חבות על פי החוזה עומדת להם גם כנגד חבות על שטר (לעניין