הפרת חובות חקוקות
63. נוסף לעילות עפ"י החוק, דרשה התובעת לחייב את הנתבעים בפיצויים, בגין הפרת חובות חקוקות לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין. התובעת פירטה שורה של חובות אותן, לכאורה, הפרו הנתבעים: שידול להפרת זכויות יוצרים, רישום כוזב במסמכי תאגיד, שידול להתחזות, איומים, הפרת חובת תום הלב במשא ומתן והטעיה לפי חוק החוזים, והפרת סעיף 14(ג) לחוק הגנת הצרכן העוסק בעסקת מכר מרחוק.
64. הנתבעים טענו בסיכומיהם, כי התובעת זנחה טענותיה הנ"ל, שלא באו לביטוי בסיכומיה (סעיף 11 לסיכומי הנתבעים). דעתי עם הנתבעים. לאחר עיון בסיכומי התובעת, נראה כי למעט בנושא האיומים, לא חזרה התובעת בסיכומיה על טענותיה בעניין הפרת חובות חקוקות, למעט הטענה הכללית בסע' 13 לסיכומים. מכאן כי הדיון בהפרת חובות חקוקות הוא מעל לצורך ולפנים משורת הדין.
65. סעיף 63(א) לפקודת הנזיקין קובע –
"מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי כל חיקוק – למעט פקודה זו – והחיקוק, לפי פירושו הנכון, נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר, וההפרה גרמה לאותו אדם נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החיקוק; אולם אין האדם האחר זכאי בשל ההפרה לתרופה המפורשת בפקודה זו, אם החיקוק, לפי פירושו הנכון, התכוון להוציא תרופה זו".
66. לעוולת הפרת חובה חקוקה חמישה יסודות: חובה המוטלת על מזיק מכוח חיקוק; החיקוק נועד לטובת הניזוק; המזיק הפר את החובה המוטלת עליו; ההפרה גרמה לניזוק נזק; הנזק שנגרם הוא מסוג הנזק אליו התכוון החיקוק. מדובר בתנאים מצטברים, ודי בכך שמי מהתנאים אינו מתקיים, על מנת לאיין את קיומה של העוולה.
67. הנתבעים טענו, שפרט לטענות כלליות ועמומות בדבר הפרת חובות חקוקות, לא פירטה התובעת דבר וחצי דבר ולא הציגה תשתית עובדתית ממשית ביסודות עילותיה הנ"ל. לטענתם, הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר על הטוען להפרת חובה חקוקה להוכיח נזק, כנדרש בסעיף 63(א) לפקודת הנזיקין. יש צדק בטענתם זו.
68. אפתח בטענות התובעת לשידול להפרת זכויות יוצרים ולרישום כוזב במסמכי תאגיד: כאמור, על פי סעיף 63(א) לפקודה, היה על התובעת להוכיח כי ההפרות הנ"ל, בהנחה והוכחו, גרמו לה נזק. התובעת לא טענה ולא הוכיחה כי ניזוקה בעצמה, בשל הפרות אלה לכאורה. זכות היוצרים בתוכנה אינה של התובעת והיא גם לא נתבעה ולא נדרשה לשלם בגין הפרת זכויות יוצרים. התובעת איננה חלק מאותם לקוחות לכאורה שהגישו לנתבעים בקשות לזיכוי, ולא קיבלו אותו, על אף שבמשרדי הנתבעת נרשם כביכול שהזיכויים הועברו ללקוחות (עמ' 17, שו' 25-32). נראה שהתובעת נפלה לידי שגגה, כאשר סברה כי אם תטען ותוכיח הפרת חובות חקוקות מצד הנתבעים, יקים לה הדבר פיצוי ללא הוכחת נזק, ולא היא.