71. עוד טענה התובעת, כי הנתבעים הפרו את סעיף 14(ג) לחוק הגנת הצרכן בגין הפרת חובת הגילוי ובאי מסירת מידע מהותי. אלא, שהתובעת לא פירטה איזה נזק נגרם לה, מעבר לעצם ההרשמה לקורס. בהעדר הוכחה או פירוט מספיק אודות הנזק שנגרם לתובעת, גם לא בסיכומיה, לא מצאתי מקום לפסוק לתובעת פיצוי במסגרת הפרת חובה חקוקה.
72. ומכאן לטענת התובעת להפרת חובה חקוקה, עקב הודעת האיומים ששלח אליה, לכאורה, הנתבע 2. הנתבעים הפנו בסיכומיהם לע"א 7141/13 קונקטיב גרופ נ' שמעון דבוש (5.11.15) וטענו כי בהתאם לפסק דין זה, הפרת חוק העונשין אינה יכולה להקים תביעה מכוח הפרת חובה חקוקה. עיון בפסק הדין מעלה כי בתי המשפט לא ייטו לקבל, בדרך כלל, טענה של הפרת חובה חקוקה לפי חוק העונשין. בפסקה 25 לפסק הדין מציין כב' השופט ברק כי ייתכנו מקרים בהם ניתן יהיה לראות בנורמה פלילית בסיס לעוולת הפרת חובה חקוקה, אולם מדובר במקרים חריגים שבהם מתקיימות באופן מובהק תכליות דיני הנזיקין בכלל והוראות סעיף 63 לפקודת הנזיקין בפרט.
אינני סבורה כי הנסיבות במקרה שלפני מגיעות כדי אותם מקרים חריגים אליהם כוון כב' הנשיא (בדימוס) ברק.
73. לאור כל האמור, אני קובעת כי התובעת אינה זכאית לפיצויים בגין הפרת חובות חקוקות על יסוד פקודת הנזיקין.
סיכום
74. על יסוד על האמור לעיל במצטבר, אני מחליטה לחייב את הנתבעים לשלם לתובעת, יחד ולחוד, 4,900 ₪, הוא הסכום אותו שילמה כתמורה לקורס, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין, מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. בנוסף, הנתבעים יישאו בהוצאות משפט ויוסיפו וישלמו לה בגין שכ"ט עו"ד 1,500 ₪.
זכות ערעור כדין.
ניתן היום, י"ג שבט תשפ"ב, 15 ינואר 2022, בהעדר.
יפעת אונגר ביטון