14. כאמור, התובעת עתרה לפיצוי בסך 10,000 ₪ עבור כל הפרת חובה חקוקה, השבת הסכום ששילמה לצורך רכישת הקורס בסך 4,900 ₪ ופיצויים לדוגמא בסך 10,000 ₪.
טענות הנתבעים
15. אליבא הנתבעים, במועד רכישת הקורס הוסברו לתובעת כל הפרטים אודותיו, לרבות האפשרות לבטל את העסקה תוך 30 ימים ולקבל החזר כספי מלא. לטענתם, ההסבר המלא ניתן גם בדברי הפתיחה בשיעור הראשון. מעבר לכך, במסגרת שיווק הקורס לצרכנים, פרסמה הנתבעת ברשת ובמיילים שיווקיים את מלוא פרטי הקורס, לרבות האפשרות לבטל את העסקה תוך 30 ימים ולקבל החזר כספי מלא. לטענתם, אין חולק כי התובעת ידעה על תנאי ביטול הקורס, לרבות המועד האחרון בו ניתן לבטלו בהחזר כספי מלא.
16. הנתבעים מוסיפים, כי רק ביום 2.1.18, בסיומו של הקורס, ולאחר שצפתה בכל שמונת השיעורים הנכללים בו, ולמעשה קיבלה תמורה מלאה עבור כספה, פנתה התובעת לנציג הנתבעת (שגיא) וביקשה לבטל את העסקה ולקבל את כספה בחזרה. נציג הנתבעת השיב כי לא ניתן לבטל את הקורס ולקבל החזר, קל וחומר לאחר שהתובעת צפתה בכל תכני הקורס. יחד עם זאת, ולפנים משורת הדין הציע הנציג לתובעת עזרה מקצועית וליווי ביישום החומר הנלמד, על מנת שתוכל לקבל את התוצאות להן ציפתה, אך התובעת סירבה.
17. לא זו אף זאת, התובעת הודתה כי לא הייתה מרוצה מהקורס כבר במהלך שיעור מס' 4. אם כך, תמהו הנתבעים, מדוע המשיכה לצפות בשאר תכני הקורס ולא ביטלה את השתתפותה באותו מועד? לו הייתה פועלת כך, היה הביטול עומד במסגרת 30 הימים וזכאית הייתה התובעת לקבל החזר כספי מלא. משלא עשתה כן, אין לה על מי להלין, אלא על עצמה. זאת ועוד, בהודעת הביטול, כתבה במפורש שהיא מודעת לכך שהגישה את הבקשה לאחר מועד הביטול, ולכן ביקשה להגיע לוועדת חריגים. מכאן, התובעת ביקשה לבטל את הקורס לאחר תום המועד לעשות זאת, ולאחר שקיבלה את מלוא התמורה, ואינה זכאית להשבה.
18. הנתבעים טוענים, שפתיחת קבוצת הווטסאפ "נפגעי הקליקה", ששידלה והסיתה את לקוחות הנתבעת להגיש נגדה תביעות ותלונות, גרמה לה נזק, ולכן נשלח מכתב ההתראה, בו נדרשה התובעת לחדול ממעשיה ולשלם פיצוי כספי בשל מעשיה. הואיל והתובעת התעלמה ממכתב זה הוגשה התביעה העיקרית בהליך דנן. לעניין הודעת הווטסאפ, הנתבע 2 הבהיר, כבר במועד הדיון בבית המשפט לתביעות קטנות, שההודעה נשלחה ע"י אחד מעובדי הנתבעת, והוא התנצל בפני התובעת על כך.
19. לשיטת הנתבעים, דין עילות התובעת, המבוססות על החוק, להידחות, היות ואינה מוגדרת כצרכן. התובעת רכשה את הקורס, שנועד ללמד אותה לייצר הכנסה מנכסים דיגיטליים, עבור העסק אותו היא מנהלת. קרי, מדובר ברכישת שירות לשימוש עסקי. לצד זאת, הנתבעת מכחישה כי מדובר בעסקת מכר מרחוק מתמשכת. לטענתה, התובעת רכשה מהנתבעת קורס אלקטרוני המורכב מתכנית לימודים בת 8 שיעורים מקוונים ושלושה מפגשים פרונטליים, כאשר כל שיעור עוסק בנושא אחר. דהיינו – מדובר בעסקה קצובה, חד פעמית המתחילה בשיעור הראשון ומסתיימת בשיעור האחרון של הקורס. מאחר שמדובר בעסקת מכר מרחוק שאינה עסקה מתמשכת, הרי שביטול העסקה אפשרי לפחות שני ימים, שאינם ימי מנוחה, קודם למועד בו אמור להינתן השירות, כך לפי החוק. מכאן, הנתבעת היטיבה עם לקוחותיה, עת אפשרה להם לבטל את הקורס ולקבל החזר כספי תוך 30 ימים, מיום ביצוע העסקה.