"דפי זהב טוענת, ובצדק, שהעובדה שלקוחותיה הם עוסקים, ולא צרכנים, מחזקת את עמדתה. ואולם, אין להפריז בכוחו של טיעון זה, ולהסיק ממנו כי אין כל הצדקה להגן על לקוחות המשיבה. בין לקוחותיה של דפי זהב מצויים עוסקים זעירים רבים, אשר המידע המצוי ברשותם, יכולתם לנתחו וכוח המיקוח שלהם, אינם שונים באופן מהותי מצרכן פרטי. כך הוא גם המבקש, אשר יש להניח כי בין אם הוא מתקשר בעסקה כצרכן ובין אם כעוסק, נופל קורבן לאותם פערי מידע, הטיות קוגניטיביות ונחיתות בעמדת המיקוח. אין זאת אלא שבצד הקבוצה הקלאסית עליה מגנה החקיקה הצרכנית (רוכשי נכסים ושירותים לצרכים אישיים, ביתיים ומשפחתיים) יש מקום להגן (במידה מצומצמת יותר) גם על קבוצות נוספות המצויות בעמדת נחיתות מבחינת המידע, אופן ניתוחו וכוחו המיקוח (ובהם העוסקים הזעירים)".
בית המשפט המחוזי מכיר בכך כי ישנם עוסקים זעירים, המצויים גם הם בנחיתות מול עוסקים גדולים, וגם הם זכאים לחסות תחת חוק הגנת הצרכן במידה מסוימת. נראה שהתובעת נכנסת תחת הגדרה זו, קל וחומר כאשר לא נסתר שמטרת הרישום לקורס הייתה זניחת מקצועה הקודם.
32. לאור האמור ובנסיבותיו של העניין, שוכנעתי איפוא כי התובעת אכן הייתה מעוניינת שלא לחזור לעיסוקה הקודם, ונרשמה אל הקורס כאדם פרטי. גם אם הייתי משתכנעת כי התובעת אכן רכשה את הקורס לצורך "שדרוג" עסקה הקיים, הרי שנראה כי מדובר ב"עוסקת זעירה" אשר ראוי כי תחסה תחת הגנת החוק, כצרכן.
העילות לפי חוק הגנת הצרכן
33. התובעת טענה שתי טענות המתבססות על חוק הגנת הצרכן: הראשונה - זכאותה לביטול העסקה והשבת מלוא הכספים ששילמה עבור הקורס, בהתאם לסעיף 14ג(ב)(3) לחוק; השנייה - הטעיה מצד הנתבעים לפי סעיף 2(א)(21) לחוק, והשלכותיה. טענות אלה יפורטו ויידונו להלן.
34. ביטול הקורס והשבת הכספים
סעיף 14ג(ג) לחוק קובע כדלקמן –
"בעסקת מכר מרחוק רשאי הצרכן לבטל את העסקה –
(1) בנכס – מיום עשיית העסקה ועד ארבעה עשר ימים מיום קבלת הנכס, או מיום קבלת המסמך המכיל את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב), לפי המאוחר מביניהם;
(2) בשירות – תוך ארבעה עשר ימים מיום עשיית העסקה או מיום קבלת המסמך המכיל את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב), לפי המאוחר, כמפורט להלן: בעסקה מתמשכת – בין אם הוחל במתן השירות ובין אם לאו, ובעסקה שאינה עסקה מתמשכת – בתנאי שביטול כאמור ייעשה לפחות שני ימים, שאינם ימי מנוחה, קודם למועד שבו אמור השירות להינתן".