7. העברת המניות במלואן, לרפי, בטרם אישור עסקת ההלוואה, הפיסה דעתו של בנק לאומי, וההלוואה ניתנה, הלוואה לה ערב רפי. הצדדים הפנו למסמך מיום 26.12.13, בו הפנה עו"ד אבנר סגל את הבנק, לכך שבוצעה העברת המניות, אשר צפויה להיות מושלמת בימים הקרובים, היינו סמוך לאחר 26.12.13. העברת המניות הושלמה ביום 16.1.14 בהתאם לאישור של רשם החברות.
מתי הועברו מחצית ממניות החברה, מצד לצד?
8. אין מחלוקת כי בשל דרישת הבנק, העביר רובי לרפי, בהתאם לשטר העברת מניות מיום 26.12.13, את מחצית ממניות החברה שהיו בבעלותו, העברה שהושלמה ביום 16.1.14. כשיטת רובי, מיד בסמוך לאחר מכן, היינו מיד לאחר 16.1.14 ומיד לאחר אישור ההלוואה בבנק, חזרו מחצית המניות לבעלותו, ובשלב מאוחר יותר, רפי השתמש בשטר העברת מניות ישן, כדי להעביר אליו שוב את המניות, ובכך חזר רפי להיות הבעלים של כל המניות, ושוב, מחצית המניות חזרו לרובי, ביום 21.8.16. כשיטת רפי, המניות הועברו לבעלותו, כאמור ביום 16.1.14, היו בבעלותו, עד הטעות שבדו"ח 9.6.16, והיישום של רשם החברות, ביום 21.8.16. כלומר רובי פירט שבין 26.12.13 ועד 21.8.16, היו 4 העברות מניות, (של אותה מחצית שהיתה בבעלות רובי). כשיטת רפי, היו 2 העברות מניות בלבד, זו שאושרה ביום 16.1.14 וחזרה למצב הקודם, בהתאם לאישור רשם החברות ביום 21.8.16, כפי שעלה מפרטי מידע שביקש על החברה. אין מחלוקת כי אותה מחצית מניות, שהוחזרו לרובי בהתאם ליישום רשם החברות מיום 21.8.16, הועברה לרפי, בתחילת 2018, בהתאם לדו"ח שנתי שהוגש לרשם החברות, בינואר 2018.
השקעות שנדרשו בשם החברה
9. נושא נוסף שבמחלוקת, העומד בתביעה שכנגד, נוגע להשקעות שנדרשו להשבחה או כיסוי הוצאות הקשורות לחברה או נכסיה. התברר כי ישנו צורך בהזרמות כספיות והשקעות בעלים. טענת רפי הינה שהוא, באופן אישי, בשם החברה, "הביא מהבית" עוד ועוד כספים כהשקעות בעלים. כשיטת רפי, לא היתה ברירה מהשקעת הבעלים שכן כך למשל, הנכס במקור הזכוכית דרש זאת, ובהתאם להסכמות שבין השותפים שם, (בחברת יובלים הר חן), נקבע כי צד שלא ישתתף בהלוואות בעלים ולא יזרים כספים, השקעתו (מניותיו) תדולל. לפיכך וכשיטת רפי, נאלץ הוא לשלם כספים, עבור רובי ובהתאם להסכם ביניהם, (הגם שרובי הסכים להעביר ולהשקיע סכום לא גדול) והכספים הצטברו לסך של 518,780 ליום הגשת התביעה שכנגד, אותם דורש רפי.
תמצית טענות התובעים / רובי
10. טוען רובי כי בשנת 2009 יזם מהלך עסקי לגיבוש קבוצת משקיעים לרכישת מתחם החמאם באילת מהליך של כינוס נכסים. בהעדר משאבים, פנה רובי לרפי, והציע לו שותפות בגיבוש קבוצת המשקיעים כאשר מלכתחילה הבהיר רובי, שאין לו אפשרות להשקיע כספים במיזם. כשיטת רובי, לצורך השלמת העסקה, היה צורך במימון בנקאי והצדדים פנו לבנק לאומי, אשר דרש כי רובי לא יהיה חלק מהעסקה כתנאי למימון. כשיטת רובי, ההשקעה בוצעה באמצעות החברה, שהיא הפכה להיות שותפה במיזם מתחם החמאם, (ההר האדום) בהיקף 20%. לגבי האחזקות בחברה, טוען רובי שהוא העביר את מניותיו בה לרפי לזמן קצר, כאשר מיד לאחר קבלת המימון הבנקאי, חזר הוא להיות בעל מחצית מניותיה. טוען רובי כי בנכס מקור הזכוכית, (חברת יובלים הר-חן), השותפים ראו בו כאחד מהם, דבר המחזק את טענתו לפיה ראוי הוא להירשם כבעל מניות בחברה. טוען רובי כי ביום 18.2.18 לראשונה, גילה שהמניות שלו בחברה, אינן רשומות על שמו, וכשיטתו, על בסיס דיווח כוזב של רפי בסיוע רו"ח של החברה, רו"ח חבושי, הועברו מניותיו לבעלות רפי. טוען רובי כי מניותיו הוחזקו בנאמנות בידי רפי והיו צריכות להירשם על שמו. טוען רובי כי נושא הנאמנות עלה בהתכתבות למול עו"ד אבנר סגל מי שטיפל בענייניה המשפטיים של החברה. טוען רובי כי רפי מבקש לחמוס ממנו את מניותיו, ועשה כן תוך כדי שורה ארוכה של עבירות חמורות, ולכן בלית ברירה הגיש את התביעה להכרה והצהרה על כי מחצית ממניות החברה צריכות להירשם על שמו.