15. מטעם הנתבעים, העיד רפי עצמו, וההתייחסות לעדותו תהא בגוף פסק הדין. ד"ר מאיר ויסנוביץ, אף הוא בעל זכויות במקור הזכוכית, בעל 25% מניות בחברת יובלים הר-חן, העיד על התנהלות רובי כמנהל וכאיש שטח במקור הזכוכית כמו גם על יחסי רפי ורובי. רו"ח משה חבושי, העיד על הנסיבות שבהם הגיש את הדוח לרשם החברות, שבגינו שונה רישום המניות, כמו גם על עצתו המקצועית כיצד ראוי יהיה שהטעות תתוקן. עו"ד אבנר סגל, שטיפל בשעתו מטעם החברה, בדיווחים מול רשם החברות, ונתן ייעוץ משפטי, העיד על מה שהיה ידוע לו ביחסי הצדדים.
דיון
16. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מסקנתי הינה שיש להורות על דחיית התביעה ודחיית התביעה שכנגד, כפי שאפרט ואנמק להלן:
העברת מניות ברישום אצל רשם החברות
17. בהתאם לסע' 140(6) לחוק החברות תשנ"ט – 1999, אחד האירועים המחייבים חברה בדיווח לרשם החברות, מלבד הדו"ח השנתי, הינו העברת מניות כאמור בסע' 299 לחוק החברות. סע' 299 לחוק החברות מתייחס לדרישות של כתב העברת מניות, בחתימת המעביר ושל הנעבר, ואם יש דרישות נוספות של התקנון, כי הדרישות התקיימו. הדיווח מבוצע בהתאם לתקנה 2, לתקנות החברות, (דיווח פרטי רישום וטפסים), תש"ס – 1999, כאשר ישנו מנגנון נוסף המתייחס לרישום הפנימי בחברה, לפי סע' 130 לחוק החברות. טופס 3 (תקנה 2) הינו טופס שכותרתו: "הודעה על העברת מניות בחברה", כאשר כותרת המשנה מפנה לסע' 140(6)לחוק החברות. זהו הטופס והמסמך המהותי באמצעותו מועברות מניות בחברה לצורך רישום. (אך מובן הוא שאין זו דרך בלעדית, כך למשל, יכול והעברת מניות תהא לפי הוראה שיפוטית).
18. בענייננו, ביום 26.12.13, נחתם שטר העברת מניות כדין, בצורה הרשמית, במעמד עו"ד אבנר סגל, שטר עליו חתמו הן המעביר, רובי, והן הנעבר, רפי. זאת, לאחר שכונסה אסיפה כללית במועד זה, אשר אישרה את העברת המניות מרובי לרפי. עו"ד אבנר סגל ערך בו ביום, 26.12.13 דיווח לרשם החברות, בהתאם לטופס 3 לפי תקנה 2. הדיווח התקבל במשרדי רשם החברות, ובהמשך, אושר ביום 16.1.14 מועד בו רפי (חברת רפידן), הינו הבעלים של מלוא המניות בחברה.
19. רובי טוען שהעברת המניות, ואף בנאמנות, היתה לזמן קצר, רק על מנת לעקוף את דרישת בנק לאומי, בטרם קבלת ההלוואה, כאשר מיד לאחר מכן, לאחר קבלת ההלוואה, המניות חזרו אליו. טוען רובי כי הדיווח לרשם החברות, דו"ח שנתי שהוגש ביום 9.6.16, דו"ח משקף את מצבת המניות האמתית בחברה, שכן בדו"ח זה נרשם כי בעלי המניות הינם רובי ורפי, בחלקים שווים. כשיטת רפי, פקידה במשרד רו"ח חבושי, שהיה רו"ח של החברה, טעתה, העתיקה את הדו"ח הקודם שהוגש לרשם החברות, נכון ליום 20.12.13, (לפני העברת המניות מרובי לרפי ביום 26.12.13) ואף לא אחד מהצדדים לדו"ח שהוגש בשנת 2016 לרשם החברות, שם לב, בעת החתימה על הדו"ח הנכון ליום 9.6.16, כי שונו בעלי המניות. הדו"ח טופל אצל רשם החברות, וביום 21.8.16, נרשמה במשרדי רשם החברות העברת מניות בהתאם לדו"ח. מציין רו"ח חבושי, כי מעולם לא נתקל במצב דומה של העברת הרישום באמצעות דו"ח שנתי ולכן עצתו היתה, שבדו"ח הבא, שהוגש בינואר 2018, הדיווח יהיה שרפי הוא בעל מלוא המניות, על מנת שבכך תתוקן הטעות. רובי טוען שאותה "פקידה" לא הובאה לעדות וכי דווקא הדו"ח האמור שיקף נכונה את מצבת המניות בחברה.
20. בראש הדברים, אתייחס לטענת רובי, כי העברת המניות לרפי, היתה "בנאמנות". בהתאם לסע' 131(א) לחוק החברות, בעל המניה שהוא הנאמן, צריך לדווח על כך, כתנאי לתוקף הנאמנות. בהתאם לתקנות החברות, (דיווח פרטי רישום וטפסים), תש"ס – 1999, ראו תקנות 1(ה) וכן 2 (א1), יש דרישת דיווח לצורך הכרה בכך שמניות הרשומות אינן בבעלותו אלא בנאמנות, ואף מבוצע רישום כי ההחזקה הינה בנאמנות. אין די בכך שרובי ביקש מעו"ד אבנר סגל מידע על אפשרות הנאמנות, או לשקול נאמנות, כל עוד הדברים לא בוצעו בפועל, הרי שאין עסקינן ברישום מניות על שם רפי, בנאמנות, אלא הרישום שהיה סמוך לאחר 26.3.13, ושהושלם ביום 16.1.14, לא היה רישום בנאמנות, אלא רישום בעלות מלאה במניות החברה, לטובת רפי, (לחברת רפידן). בנוסף, אם ממילא היתה כוונה להעביר את המניות לזמן קצר, מדוע לא הוכן מבעוד יום, שטר העברת מניות חזרה לרובי מרפי? אם תוכננה נאמנות וזו כוונת הצדדים, מדוע בפועל הצדדים לא פעלו ליצור נאמנות. בנוסף, כיצד מתיישבת טענת רובי כי המניות הועברו לרפי בנאמנות, בד בבד עם טענה כי המניות ממילא הוחזרו מיד. אם מדובר בנאמנות, מה היה הענין להיחפז ולהשיב המניות? גרסת רובי אינה סבירה ואינה אמינה עלי. לפיכך, אני דוחה את טענת רובי כי מדובר ברישום נאמנות שהסתיימה כשיטתו, מיד לאחר קבלת ההלוואה מבנק לאומי.
21. קושי נוסף העולה מגרסתו של רובי, הינו בכך שרובי לא הצביע על כי דרש מתי שהוא את השבת המניות אליו. למעשה, למרות שרובי טוען כי מיד המניות חזרו אליו, היינו מיד סמוך לאחר 16.1.14, רובי אינו מפנה לתאריך שהדבר קרה, מה התאריך שבו חזרו מחצית ממניות החברה לבעלותו סמוך לאחר 16.1.14? כפי שפורט לעיל, הדרך להעברת מניות בהתאם לתקנות, דורשת שטר העברת מניות ודיווח מיוחד. רובי אינו טוען שאי פעם, חתם על שטר לקבלת המניות, כמו גם שהיה דיווח מיוחד על השינוי לרשם החברות. טוען רובי כנגד גרסתו של רפי. כך למשל, מפנה לתצהירו של רפי, בסע' 23 מצהיר רפי שבדצמבר 2016 "נדהם" הוא לגלות את השינוי במניות. כאשר רו"ח חבושי מצהיר בסע' 2 כי הפניה של רפי אליו היתה רק במחצית השנייה של שנת 2017, כאשר היה מצופה שרפי יפעל מיד לתקן את הטעות. אלא שלא מצאתי שהפרש זמנים זה, לו טוען רובי, מהווה נתון מהותי הפוגם באופן ממשי מגרסת רפי. אם כשיטת רובי, רפי היה מעוניין לנשל אותו מזכויותיו, מדוע שרפי יטרח, בדיווח "הנכון" כשיטת רובי, ליום 9.6.16, להודיע כי רובי הינו בעל מחצית מהמניות? ואם כבר, מדוע אינו מבקש מעו"ד סגל להכין דיווח כדין, שילווה בשטר העברת מניות על מנת להשיב המצב לקדמותו? נניח כי נכון ליום 9.6.16 טרם היתה מחלוקת בין רובי לרפי, מדוע שרפי יטרח להחזיר את המניות לרובי? שיטת וגרסת רובי אינה הגיונית ואינה מסתדרת עם המסמכים וההתרחשות בזמן אמיתי.
22. כאמור לעיל, הסיבה ולפיה המניות עברו מלכתחילה לרפי, ביום 26.12.13, היתה בשל כך, שכלשון רובי, היה מנוע הוא מלקבל ולהיות מעורב בעסקים בשל עבר בנקאי לא טוב. כשיטת רפי, לרובי היה מוניטין שלילי שגרם להתעקשות הבנק שרובי לא יהיה חלק מהעסקה לרכישת מתחם החמאם. אם הבנק כתנאי לעסקה דרש שרובי לא יהיה חלק מהגוף הכלכלי שעמו עשה הבנק עסקה בהיקף גדול, הרי לא יתכן ולא סביר, שרפי, היה משתתף בהונאה של הבנק, היינו מיד לאחר קבלת הכספים, להשיב את המניות לידי רובי. זאת, שכן לכל הפחות עד לפירעון המלא של ההלוואה, ולא הוכח כי ההלוואה הושבה במלואה, ניתנה התחייבות שהיתה מקובלת על רובי, לפיה הוא מנוע באופן רשמי מעסוק הנוגע למתחם החמאם. מדוע שרפי, שהינו בעל מוניטין רב בעיר אילת, בקרב משקיעים והבנקים, יסכן את שמו הטוב, במהלך של השבת המניות מיד לאחר קבלת ההלוואה מהבנק? מה היה החיפזון שבהשבת המניות לרובי כשיטתו, הרי ניתן היה לקדם את נושא הנאמנות אותו ביקש רובי לבדוק מול עו"ד סגל לפני העברת המניות, או להעלות את הדברים על הכתב. מה ההיגיון מבחינת רפי, לסכן את העסקה, והערבות מול הבנק, על מנת "לרצות" את רובי בהשבה מיידית של המניות, כאשר רובי לא נטל כל סיכון כלכלי על עצמו לעומת רפי. הדברים תומכים בגרסתו של רפי לאירועים כאשר הנני מוצא קשיים בגרסת רובי וההיגיון שבה.
23. לרובי טענה עובדתית חלופית, ולפיה המניות שהועברו לידי רפי, בהתאם לאישור רשם החברות, ביום 16.1.14, מיד הוחזרו אליו. על מה מבוססת טענה עובדתית זו? כשיטת רובי, עובדה היא, כשיטת רובי, כי רשם החברות, לאחר שהתקבל הדו"ח נכון ליום 9.6.16, החליף את רישום המניות שהיה על שם רפי, לרישום על שם רפי ורובי בחלקים שווים. אם אני מנסה להבין את שיטת רובי, או אחת מהגרסאות בהן נקט, כיוון שהדו"ח שקדם לאמור, דו"ח לרשם החברות נכון ליום 20.12.13, טופל ברשם החברות לאחר 16.1.14, מועד בו הועברו המניות במלואם לרפי, הרי רובי מניח שרשם החברות שינה את הרישום בחזרה מיוזמתו, והסיבה שלאחר מכן, שוב הרישום חזר במלואו על שם רפי, הינה כשיטת רובי בכך, שרפי וכן רו"ח חבושי ואחרים, עשו שימוש מעוול בשטר העברת המניות מיום 26.12.13, גרסה העולה בין היתר מסע' 31-32 ואילך לכתב התביעה. אלא שמדובר בגרסה שאין לה אחיזה בתשתית הראייתית ולפיה המניות הועברו לרפי ביום 16.1.14, והוחזרו במחצית לרובי, ביום 21.8.16, לאחר שטופל הדו"ח נכון ליום 9.6.16. בגרסה חלופית זו של רובי, אין היגיון. לפיכך, הנני דוחה הטענה העובדתית החלופית שהעלה רובי ולפיה המניות חזרו אליו ברישומים רשם החברות סמוך לאחר 16.1.14 וקובע כי המניות הוחזרו רק ביום 21.8.16 בהתאם לתדפיסים והמידע מרשם החברות ובהתאם לגרסת רפי.
24. אעיר בהערת אגב, כי במסגרת הסיכומים מטעם רובי, הורחבה החזית, בטענה ולפיה, יש קושי בהעברת המניות שבוצעה, בהעדר דיווח לרשות המסים. טענה זו לא הועלתה במסגרת ניהול התיק, ולכן איני מביא בחשבון טענה זו שנטענה לראשונה במסגרת הסיכומים, טענה שהיתה דורשת התייחסות, אם הייתה מועלת מבעוד יום.
25. נראית בעיני, גרסת רפי, ולפיה טעות במשרד רו"ח חבושי, כמו גם באי שימת לב שלו, היא שגרמה לכך שבדו"ח השנתי לרשם החברות בשנת 2016, נכון ליום 9.6.16, נרשמה הבעלות כפי שהיתה בדו"ח האחד קודם לרשם החברות, שהוגש נכון ליום 20.12.13, (לפני העברת המניות במלואן לרפי), ובכך נפלה טעות. לדברים יש להוסיף כי העברת המניות אצל רשם החברות, שלא לפי התקנות, אלא בהתאם לדו"ח אינה דרך המלך להעברת מניות וזאת בלשון המעטה, ולכן כאשר רו"ח חבושי בתצהירו, בסע' 4 מעיד על כי הינו רו"ח 40 שנה ומעולם לא נתקל במקרה דומה, מדובר בעדות אמינה עלי. יש להתפלא על כי רשם החברות, שינה את רישום המניות על בסיס הדו"ח השנתי, ולא דרש לעניין זה דיווח מיוחד לפי התקנות שלעיל. מכל מקום, טעות זו תוקנה בדו"ח השנתי שהוגש בינואר 2018, אז צוין כי הבעלות במלואה הינה של רפי. כפי שפורט לעיל, העדר שטר העברת מניות חזרה מרפי (רפידן) לרובי, מחליש את טענות רובי. גרסתו של רפי לאירועים, ולפיהם טעות בדיווח אצל רו"ח חבושי, וחוסר שימת לב שלו, כאשר חתם על הדו"ח לרשם החברות נכון ליום 9.6.16, היא זו שהביאה להעברת המניות חזרה לרובי, נראית בעיני סבירה, מתיישבת עם השתלשלות הדברים תוך שלא שוכנעתי בגרסתו של רובי, לעסקת נאמנות, כמו גם לכך שמיד לאחר קבלת ההלוואה מהבנק ניתן היה להחזיר לו את המניות, גרסה שלא היתה אמינה עלי.
26. טוען רובי כי אם רפי, מעלה את נושא "ההסכם הג'נטלמני", הרי מדובר בהיפוך נטל הראיה ועליו הראיה כי אכן היה הסכם שכזה. אקדים כי נושא ההסכם האמור, יקבל ביטוי גדול יותר, במסגרת בחינת התביעה שכנגד. בכול הנוגע לתביעה העיקרית, זו שהגיש רובי, במסגרתה ביקש הצהרה כי מחצית מניות החברה הינן בבעלותו, מניות שכשיטתו, נגזלו ממנו במרמה, נטל השכנוע לעניין זה מוטל עליו, ופחות רלוונטי לקבוע לצורך התביעה העיקרית, מה היו בדיוק, תנאי העסקה בעל פה, אותה עסקה "ג'נטלמנית". רובי כאמור, העביר ביום 26.12.13 את מניותיו בחברה, לרפי. העברת המניות היתה בשטר העברת מניות כדין, אולם מהי "עסקת היסוד", מה היתה בדיוק העסקה והתנאים הקשורים בהעברת המניות מרובי לרפי? הדבר לא הוברר עד תום, והעדר מסמך בכתב לגבי הנסיבות, הינה נסיבה המקשה על קבלת גרסתו של רובי.
27. בסיכומם של דברים, בשאלה ובפלוגתא העיקרית, במסגרת התביעה, מסקנתי הינה שלא שוכנעתי, כי הרישום אינו משקף את המצב כפי שהוסכם סמוך לאחר 26.12.13, היינו שבעל המניות היחידי בחברה יהיה רפי, כאשר לבעלות במניות הצטרפו נסיבות נוספות בין היתר, היותו דירקטור יחיד, בעל זכויות חתימה וערב יחיד לחובותיה. לפיכך, אני מורה על דחיית התביעה שהגיש רובי, אני דוחה טענתו כי מצב הרישום צריך להשתנות ואיני רואה הצדקה ליתן סעד הצהרתי כפי שהתבקשתי, להורות על שינוי רישום המניות הקיים. לפיכך אני מורה על דחיית התביעה שהגיש רובי, ולשם הדיוק, התביעה שהגישה החברה שבבעלות רובי, חברת מגי'ק סרביס בע"מ.
התביעה שכנגד
28. בטרם פירוט, אעיר כי ב"כ התובעים שכנגד, העיר בשולי סיכומיו, בפסקה 69, כי כנראה, דחיית התביעה העיקרית, אם כך יורה בית המשפט, תביא בפועל, לייתור התביעה שכנגד. כפי שאפרט להלן, מסקנתי הינה שיש להורות על דחיית התביעה שכנגד.
29. הטענה בתביעה שכנגד, הינה השבת הסכומים אשר רפי טוען כי שילם בקשר לנכסי החברה בעיקר במקור הזכוכית, היינו בעיקר הזרמת כספים לחברת יובלים הר חן, אשר לחברה 50% ממניותיה, וזאת לאור ההסכמה עם בעלי המניות האחרים, כי בעל מניות שלא יזרים כספים שנדרשו, מניותיו ידוללו. הוזרמו כספים גם במתחם החמאם – חברת ההר האדום. הסכום כפי שחושב בידי רפי, עומד נכון ליום הגשת התביעה שכנגד, על סך של 528,780 ₪. טוען רפי כי הכספים נדרשו להשבחת הנכסים בשיפוצים שבוצעו, והוצאות נוספות. טוען רפי כי מטעמו הזרימה חברת רפידן לחברת ההר האדום, בשנת 2017 סך של 136,400 ₪, לעומת 16,000 ₪ שהזרים רובי. למקור הזכוכית – חברת יובלים הר חן, הוזרמו מטעם רפי 120,000 ₪ לעומת 70,000 ₪ בלבד שהזרים רובי. לצורך תשלום מס רכישה במקור הזכוכית, שילמה רפידן 92,400 ₪, ובשל כך שרובי לא שילם את חלקו, שילמה רפידן את חלקו של רובי, כאשר הסכום כבר נשא ריבית, בסך 99,580 ₪. רובי כשיטת רפי, ביקש דחיות וטען שאינו יכול לשלם כספים. בהמשך, התעוררו סכסוכים מול רובי, עד שהוא פוטר, מתפקידו כמנהל בפועל של מתחם מקור הזכוכית. מטעמו של רפי הוזרמו כספים, נוספים כפי שפורט בכרטיסיות שצורפו כנספחים 33-32 לכתב התביעה שכנגד. סך הסכומים שטוען רפי, שבוצעו במקום רובי עומדים על 528,780 ₪.