בית המשפט המחוזי בבאר שבע
ת"א 45303-06-18 מג'יק סרביס אילת בע"מ ואח' נ' רפידן אילת בע"מ ואח'
לפני
כבוד השופט יעקב פרסקי
התובעת / נתבעת שכנגד:
הנתבע שכנגד:
מג'יק סרביס אילת בע"מ
ראובן (רובי) חן
ע"י ב"כ עו"ד יעקב בטש ועו"ד אייל שווגר
נגד
הנתבעים / תובעים שכנגד
1. רפידן אילת בע"מ
2. רפי הוכמן
3. דניאל שגיא
4. הר חן אילת בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד משה שיפמן
פסק דין
המחלוקת בתיק זה נוגעת לשאלת הבעלות במחצית ממניות הנתבעת 4, חברת הר חן אילת בע"מ, (להלן: "חברת הר חן" או "החברה").
רקע כללי
1. מר ראובן (רובי) חן, שהינו הנתבע שכנגד, (להלן: "רובי"), הינו בעל מלוא המניות בחברה התובעת, מג'יק סרביס בע"מ, (להלן: "מג'יק"), כאשר לפי העניין ולשם הפשטות, תהא התייחסות לרובי ככוללת את חברת מג'יק. רובי שהינו יזם כשיטתו, "מאכער" כשיטת הצד שכנגד, סבר שיש היתכנות עסקית לגיבוש רכישת זכויות בנכס עסקי בכינוס נכסים (מתחם החמאם). בהעדר משאבים, כמו גם בשל מוניטין אישי שלילי, ולשם קידום העסקה, נזקק לגורם שיוכל להביא להצלחתה, ולכן פנה למר רפי הוכמן, הנתבע 2, (להלן: "רפי"). רפי שהיה ראש העיר אילת במשך שתי קדנציות ושהינו בעל קשרים טובים עם משקיעים בעיר אילת כמו גם עם הבנקים בעיר היה הגורם המכריע שיכול היה לקדם את יוזמתו של רובי, לאור מעמדו וקשריו. לרפי ולאחיו מר דניאל שגיא, הנתבע 3, (להלן: "דניאל"), בעלות בחברת רפידן אילת בע"מ, הנתבעת 1, (להלן: "רפידן"). רפי פועל בשם אחיו דניאל, ולפי העניין כמו גם לשם ההפשטה, ההתייחסות להלן לנתבעים ולמעשה, לרפי, תכלול את אחיו דניאל והחברה שלהם, חברת רפידן.
החברה ואחזקותיה
2. החברה מושא התביעה, הנתבעת 4, חברת הר חן אילת בע"מ, (להלן: "החברה"), הינה חברת אחזקות, אשר לה שני נכסים עיקריים, 20% בחברת ל.א.ל ההר האדום אילת בע"מ, (להלן: "ההר האדום"), חברה שבבעלותה מתחם החמאם באילת, שהוערך בידי הצדדים בהיקפים של 30,000,000 ₪ (אם כי מדובר בסכום ברוטו, בין היתר ללא שווי השעבוד על נכסי החברה). הבעלות בחברת ההר האדום הינה בידי קבוצת משקיעים, כאשר וכאמור, לחברה 20% מהזכויות בחברת ההר האדום. בנוסף, החברה הינה בעלת 50% ממניות חברת יובלים הר חן בע"מ, (להלן: "יובלים הר-חן"), שבבעלותה נכס מקרקעין מניב שרכשה מחברת מקור הזכוכית והאלומיניום בע"מ, (להלן: "מקור הזכוכית"), אשר הוערך בידי הצדדים בסדר גודל של 15,000,000 ₪ (סכום ברוטו, בין היתר ללא שווי השעבוד על נכסי החברה). מקור הזכוכית הינה בבעלות חברת יובלים הר-חן בע"מ. לחברה 50% ממניות יובלים הר-חן, לד"ר מאיר ויסנוביץ 25% ולחברת אלדואם נכסים בע"מ, (הנשלטת בידי ד"ר אידו אלט וד"ר שי דורי) 25% נוספים.
3. רובי לא השקיע כספים לצורך רכישת הזכויות בחברות האמורות, למעט סכומים קטנים יחסית. כשיטתו של רובי, הוסכם שהוא הביא את הרעיון, כמו גם שהוסכם כי הוא לא ישקיע כספים במיזם אלא השותפים. באופן עקרוני, ההשקעות היו מכספי הלוואות שנלקחו, כאשר רובי לא היה ולא יכול היה להיות ערב להן, בשל עבר בנקאי בעייתי. כטענת רפי, הקושי התעורר כאשר כך למשל, במקור הזכוכית, היה צורך להזרים השקעות בעלים, רפי הזרים כספים עבור רובי אשר לא יכול היה לעמוד בנדרש, (למעט סכומים שוליים יחסית). רפי טוען שהזרים הכספים על מנת שהחברה לא תדולל מאחזקותיה במקור הזכוכית. לפיכך רפי הגיש את התביעה שכנגד על מנת לחייב את רובי לשלם לו, את הכספים ששילם וכשיטתו, ביתר, ביחסים בינו לרובי. רובי מכחיש שהיה צריך להשקיע כספים.