18. בהיעדר הסכמה באשר למדד ההצלחה, אין כל נפקות לדו"חות מכירה (נספחים 18, 19 לתצהיר הנתבעת). ראשית משום שמדובר בסניף חדש שהוקם והדעת נותנת כי הרווחים אינם מיידים ושנית, מדובר בטבלה לקונית ללא כל אסמכתא.
19. לא הוצג כי התובע התחייב להביא את אולם התצוגה לרווחיות ב"בתוך זמן קצר ביותר", כטענת הנתבעת בתצהירה (סעיף 15 לתצהיר נתבעת):
"... לא, לא, לא. אבל לזה.. תשמע! בשביל זה לקחתי אדם, ובאמת.. שהייתי בטוח שהוא יקצר לי את התהליכים של "חבלי הלידה", של העסק. זאת אומרת, סך הכל, מרמת גן, רחוב ז'בוטינסקי, העברתי אותו לרחוב האופה 1 בקדימה. רק המיקום! אבל הסחורה – אותה סחורה, סוג לקוחות – אותם לקוחות, המחירים – אותם מחירים..."
(תמלול שיחה מיום 1.11.18 - נספח 20 עמ' 14 שורות 13-10)
20. התובע טוען שביצע את עבודתו וחידש את אולם התצוגה עד לפתיחתו של הסניף בסוף חודש 8/18 (עמ' 11 לפ'). על כן, ספק אם בכלל ניתן למדוד את הצלחתו של התובע עד לסוף חודש 10/18.
21. הנתבעת טוענת בסיכומיה כי התובע ביצע עבירות משמעת חמורות ולכן אינו זכאי לפיצוי. הסעיף היחיד בהסכם אשר שולל את המענק הוא במקרה של עבירה על החוק (סעיף 1.5 להסכם). נכתב כי המעסיק יהיה רשאי להביא לסיום מיידי את ההסכם וללא מתן מענק אם קיים חשש שהתובע עבר על החוק. לא הוכח ולא נטען שהתובע עבר על החוק. משכך אין מקום לשלילת המענק.
22. זאת ועוד, הנתבעת טוענת שהתובע כשל בתפקידו, אולם הציעה לו לשמש כאיש מכירות. קרי, סברה שיש לו מסוגלות.
23. משכך, לא הוכח ע"י הנתבעת כי התובע כשל בעבודתו דבר שהצריך שלילת המענק שהובטח לו עם פיטוריו.
24. עוד טוענת הנתבעת כי הפיצוי צריך להיות יחסי ביחס לתקופת העסקה. אולם עיון במילות הסעיף מעלה כי הסעיף 7 (א) לא יחול אם התובע הוא זה שיתפטר מסיבותיו (7(ב) .
25. הנתבעת טוענת כי התובע הפר אמונים, אולם לא הוכיחה טענתה כלל וכלל. הנתבעת לא הייתה מרוצה מתפקודו של התובע ולכן ביקשה לסיים את העסקתו או ליתן לו תפקיד פחות יותר.
26. התובע לא הפר הפרה יסודית של ההסכם, כטענת הנתבעת, והנתבעת אינה יכולה לטעון בדיעבד כי התובע הציג לה מצגי שווא ואף לא שוכנענו בכך. לתובע עבר תעסוקתי עשיר בתחום מומחיותה של הנתבעת. התובע היה במשך שנים בעלים ומנהל בחברת "פיפשקוביץ בע"מ" אשר עסקה בממכר מוצרי בניין ואינסטלציה או למצער לא הוכח אחרת ע"י הנתבעת.
27. טוענת הנתבעת כי בעברו עבד התובע כאיש מכירות בלבד ולא כמנהל ושהתקשר עמה כאשר לא עבד (או פנוי כהגדרתה), אולם הנתבעת לא טוענת כי התובע הציג לה עובדות אחרות. משכך, היה על הנתבעת לבדוק אם התובע מתאים להעסקה אצלה ולא לטעון טענות באשר לאי התאמתו לאחר מכן.