41. כפי שהובהר לעיל (בס' 22 לעיל), נועדו הצעות רכש מיוחדות להתמודד עם שלושה כשלי שוק עיקריים שטמונה בהם פגיעה אפשרית בבעלי מניות המיעוט: היעדר פיקוח של בעלי המניות שיביא להשתלטויות לא יעילות מבחינה כלכלית; היעדר תיאום בין בעלי המניות שיוביל לכך שרוכש השליטה לא ישלם פרמיית שליטה נאותה; ופגיעה אפשרית בשוויון בין בעלי המניות, שרק חלקם יזכו למכור את מניותיהם כחלק ממהלך ההשתלטות. מסיכומי המבקש עולה כי עיקר טענותיו כנגד אופן עיצוב העסקאות מכוונות לכשל השלישי וחלקן - לכשל השני. כפי שיובהר להלן, אינני סבורה שהכשלים הללו מתקיימים במקרה דנן.
42. כך, באשר לכשל השני, הצעת הרכש התבצעה כאשר בעלי המניות היו מודעים לעסקת רדזון ובכלל זה לקיומו של התנאי המתלה בה. מאחר שהתמונה השלמה הייתה בפני בעלי המניות מהציבור, הם היו מודעים לכך שרכישת המניות על-ידי אדלר במסגרת הצעת הרכש תקנה לאדלר את השליטה בחברה. כתוצאה מכך ניתנה להם האפשרות להכריע בדבר רכישת השליטה בחברה על-ידי אדלר, בדבר המעבר מחברה שיש בה דבוקת שליטה לחברה שיש לה בעלת שליטה, ובדבר שינוי מעמדם בחברה על כל המשמעויות הנובעות מכך.
יתרה מכך, אילו היו בעלי המניות סבורים כי המחיר אותו הציעה אדלר לשלם להם כנגד מניותיהם אינו הוגן (טענה שהמבקש לא העלה בהליך דנן), הם היו יכולים שלא להיענות להצעת הרכש (באופן שהיה מכשיל אותה – וגם את עסקת רדזון). בהקשר זה טען המבקש כי בשל קיומו של התנאי המתלה, איבדו בעלי המניות מהציבור את יכולתם להשיא את ערך מניותיהם במסגרת עסקה לביצור שליטה. אינני סבורה כי אלה הם פני הדברים, שכן בעלי המניות היו מודעים לכך שאם הצעת הרכש תצליח, המניות שיירכשו במסגרתה יהיו מניות לרכישת שליטה (על ידי מי שבאותה עת החזיקה בדבוקת שליטה).
43. בנוסף, מסיכומי התשובה של המבקש עולה כי לשיטתו, אלמלא היה הסכם אדלר-רדזון מותנה, היה לאדלר, שלא הייתה מעוניינת להישאר עם מניות שמקנות לה רק דבוקת שליטה, אינטרס משמעותי יותר להציע מחיר גבוה יותר עבור המניות שיבטיחו לה את השליטה שלה. מנגד טענו המשיבים – וטענתם לא נסתרה – כי אילו אלה היו פני הדברים, כל המהלך העסקי היה נכשל והצעת הרכש לא הייתה מבוצעת מלכתחילה. רדזון לא הייתה מוכנה למכור רק חלק ממניותיה במסגרת הצעת הרכש, ואדלר לא הייתה מוכנה לרכוש את כלל מניות רדזון מבלי להבטיח מראש שהצעת הרכש תושלם וכי היא תקנה שליטה בחברה ותחזיק למעלה מ-45% ממניותיה. לכן, העסקה לא הייתה יוצאת לפועל ובעלי מניות המיעוט לא היו מקבלים אם כן כל תמורה כנגד מניותיהם. נראה כי תוצאה כזו היא טובה פחות מבחינת בעלי מניות המיעוט.