21. המבחן לשינוי מבנה הבעלות בחברה הוא מבחן "טכני" של חציית רף החזקות מסוים (25% או 45%) לראשונה בחברה. זאת מתוך מטרה להקנות יציבות וודאות משפטית – הן למתקשרים בעסקה והן לבעלי המניות בחברה, ביחס לחובה לנקוט בהליך הצעת רכש (ר' ע"א 738/04 נוסבאום-אריגי ריפוד בע"מ נ' פויכטונגר, פס' 9 (11.1.2009)).
מכאן כי ההסדר בדין לא נועד להתערב בכל הליך רכישה ואף לא בכל הליך של רכישת שליטה. התכלית בבסיס ההסדר בדבר הצעות רכש היא "לסייע בעריכתן של עסקאות רכש יעילות, תוך הבטחת הגינות המסחר, השוויון בין בעלי המניות וזכויות בעלי מניות המיעוט" (ע"א 10406/06 עצמון נ' בנק הפועלים בע"מ (28.12.2009), סע' 30 לפסק-דינו של השופט דנציגר). בהתאם לכך, נקודת המוצא של החוק היא שרק שינוי מבנה הבעלות בחברה, ולא שינוי בזהות בעל השליטה, טומן בחובו פגיעה אפשרית בבעלי המניות האחרים, והוא שמקנה לכן לבעלי המניות זכויות מיוחדות. מנגד, במקרים של העברת שליטה קיימת, נחלש הצורך בהגנה כאמור ויש לשים את הדגש על עקרונות הוודאות והיעילות (ר' סע' 7 לפסק-דינה של השופטת נאור בעניין תרו).
22. מדוע אם כן נקודת המוצא של החוק היא כי ההגנה על בעלי מניות המיעוט נחוצה בשינוי מבנה השליטה? הטעם לכך הוא כי במקרים הללו - של מעבר מחברה שהבעלות בה היא מבוזרת לחברה הנשלטת על ידי גורם אחד דומיננטי, משתנה מעמדם של בעלי המניות האחרים. הם הופכים לבעלי מניות מיעוט, וכתוצאה מכך ערכן של מניותיהם עלול להיפגע ושוויין צפוי לרדת במידה המשקפת את שוויה של פרמיית השליטה (ר' גם: פס' 53 ו-56 לפסק דינה של השופט פרוקצ'יה בעניין תרו). פרמיה זו נחשבת כנכס השייך לכלל בעלי המניות בחברה בה השליטה מבוזרת, והיא משולמת כאמור כנגד הירידה הצפויה בשווי מניותיהם של בעלי המניות לאחר שיהפכו למיעוט.
ההסדר החוקי של הצעת רכש מתיימר להתמודד עם החשש כי אלמלא קיומו, מעמדם וקניינם של בעלי המניות היה נפגע. זאת, מבלי שהם יכולים להשפיע על הליך רכישת השליטה; בהעדר יכולת שלהם לקבל החלטה מושכלת בדבר מכירת מניותיהם; ובלא שכל בעלי המניות יכולים ליהנות מהפרמיה - אם משולמת כזו - עבור רכישת השליטה.
זאת מאחר שחברה ציבורית מתאפיינת בכך שיש לה מספר גדול של בעלי מניות לא מזוהים, שבדרך-כלל אין ביניהם קשר והם אינם יכולים לכן לתאם את עמדותיהם בהתייחס לשינוי מבנה הבעלות בחברה. היעדר מידע, היעדר מעורבות בהליך רכישת השליטה והיעדר יכולת התארגנות ותיאום בין בעלי המניות בחברה, עלול להוביל להשתלטויות שאינן מיטיבות עם החברה ועם בעלי מניותיה, לפנייה לא שוויונית לבעלי המניות ולרכישת שליטה במחיר שאינו ראוי כלפי כל הניצעים בחברה (להרחבה על כשלי השוק ברכישת שליטה ראשונית והרציונאליים העומדים בבסיס דיני הצעת רכש מיוחדת ר' ענין תרו, פס' 54-61 לפסק דינה של השופטת פרוקצ'יה; עוד ר' החלטתי בת"צ 60270-12-19 קשטן נ' שניידר ואח' (13.1.2021)).