19. במאמר מוסגר: המדינה לא טענה לאי חוקיות החוזה עקב אי התקיימות דרישת הצורה של היעדר חתימת חשב משב"ש, בדומה לאי חוקיות הנטענת בהיעדר חתימה לפי סעיף 203 לפקודת העיריות או סעיף 193 לפקודת המועצות. לכן נמנעתי מלדון בסוגיה שבפנינו באספקלריה של אי חוקיות, על מגוון המנגנונים העומדים לרשות בית המשפט בסוגיה זו כמו בטלות יחסית, צדק, השבה חלקית ועוד (ראו פסק דינה המקיף של כב' השופטת נאור בע"א 6705/04 בית הרכב בע"מ נ' עיריית ירושלים ([פורסם בנבו], 22.1.2009); רע"א 3910/08 מועצה מקומית כפר קרע נ' מגן דוד אדום בישראל ([פורסם בנבו], 25.8.2008)). מכל מקום, כאשר בחוזה בלתי חוקי עסקינן, הדעה הרווחת בפסיקה היא כי לא ניתן לפסוק פיצוי (ראו דעת הרוב בע"א 311/78 הווארד נ' מיארה, פ"ד לה(2) 505 (1980); ע"א 195/84 עירית נהריה נ' יטח ימין, פ"ד מ(3) 266 (1986); ע"א 759/81 ברש נ' ירדני, פ"ד מא(2) 253, 273 (1986). כן ראו עופר גרוסקופף "חוזה פסול" חוזים כרך ג 479, 631-629 (דניאל פרידמן ונילי כהן עורכים, 2003), שם עומד המחבר על כך, שהוראות החוזה הפסול לא מצמיחות חיובים משפטיים, כך שאין לראות מעשה או מחדל בניגוד לחוזה הפסול כ"הפרה" שניתן בגינה לפסוק פיצוי. אך ראו בעניין זגורי בעמ' 785 שם מותיר כב' הנשיא ברק בצריך עיון את השאלה אם ניתן לפסוק פיצויים בגין הסכם בלתי חוקי). מכאן, שבחוזה בלתי חוקי לא ניתן היה לפסוק ריבית פיגורים המהווה פיצוי. המדינה אף נמנעה מלטעון בערכאה זו לאי השתכללות החוזה עקב אי חתימת החשב – להבדיל מטענתה להיעדר מסוימות בשל אי ההסכמה על המחירים – וממילא לא נדרשתי לשאלה זו. ברי כי מקום בו החוזה לא השתכלל אין מקום לחייב בריבית פיגורים הקבועה בחוזה, להבדיל מחיוב בגין ביצוע העבודות מכוח דיני עשיית עושר.
20. נחזור ונסכם את נקודות הציון בדרכנו.
ריבית פיגורים חלה מקום בו אושר החשבון על ידי המנהל, אך המדינה מעכבת את ביצוע התשלום ללא הצדקה.
ככלל, אין מקום לפסוק ריבית פיגורים מקום בו החשבון לא אושר על ידי המנהל בשל מחלוקת בתום לב.
לא כך כאשר האישור לא ניתן מטעמים שרירותיים ובחוסר תום לב.
במקרה דנן, לא הייתה מחלוקת בתום לב לגבי המחירים שנדרשו על ידי הקבלן, בין היתר באשר המחירים אושרו ושולמו בזמן אמת על ידי הגורמים המקצועיים המוסמכים ומחירים אלה אושרו בגין עבודות זהות שבוצעו בפלח 1א ובמסגרת חוזה המים. לכן, יש מקום לחייב בריבית פיגורים.