71. טענות אלו נבחנו על ידי, עקב בצד אגודל, וכמפורט להלן:
חב' - HOYER GLOBAL
72. בהתייחס לחב' HOYER GLOBAL (להלן:"HOYER GLOBAL" או "HOYER"), נחה דעתי, הגם טענות הנתבעים, כי אכן מדובר בחברה המיוצגת ע"י טנקו.
73. בכתב ההגנה (ס' 81), לא הוכחשה מפורשות הטענה בדבר ייצוגה הבלעדי של
HOYER GLOBAL ע"י טנקו (ס' 20 לכתב התביעה), ומהאופן בו נוסח הסעיף בכתב ההגנה עולה כי ההכחשה הכלולה בו, מתייחסת בעיקר לסוגיית התמחותה הייחודית של טנקו בהובלת איזוטנקים, ולא לטענה בדבר ייצוגה הבלעדי של HOYER GLOBAL על ידי מי מהתובעות: "מוכחש הנטען בסעיף 20 לכתב התביעה, כמפורט לעיל ובנספח 5, יש לא פחות מ- 24 חברות שעובדות בישראל ועוסקות בתחום האיזוטנקים".
74. מר פטריק דה היייד, מנכ"ל חב' HOYER GLOBAL, העיד במסגרת תצהירו כי במשך 21 השנים האחרונות, טנקו משמשת כשותפה בלעדית של HOYER GLOBAL בישראל וכי שיתוף הפעולה בין שתי החברות מוצלח ביותר (ס' 3 לתצהירו).
75. במסגרת רשימת החברות המיוצגות, צירפו התובעות אסמכתא (נספח 8), ממנה עולה כי בין 2 החברות קיים הסכם ארוך טווח של שכירת איזוטנקים, ולמעשה במכתב מיום 8.4.2014, הוארכה התקופה לשבע שנים נוספות.
76. גם מר מוטי מור, אשר שימש כמנכ"ל טנקו טרם כניסתו של איל לתפקיד, העיד כי: "היינו חברת שילוח קטנה שעסקה בשינוע של איזוטנקים עד למועד מסוים אני לא זוכר כמה זמן אחרי ההקמה קיבלנו להיות סוכנים של חברת הוייר, אחת החברות המובילות בעולם בשינוע איזוטנקים" (ר' ע' 18 ש' 2-4 לפרוטוקול הדיון; ההדגשה אינה במקור – ה.ס.).
כן עלה מעדותו כי טנקו ו- HOYER GLOBAL חולקות ביניהן ברווחים (ר' ע' 18 ש' 30 לפרוטוקול הדיון).
77. ממוצג ת/1 - התכתבות בין מר מוטי מור, לבין מר פטריק דה הייד, עולה כי מר מוטי מור הציע להויר לשתף פעולה עם החברה שבבעלותו, חב' מור וואיז, אך נענה כי הויר מעוניינת להיות מפעיל האיזוטנקים היחיד המיוצג ע"י סוכן מקומי, ולכן, מקום בו חב' מור וואיז מייצגת חברה אחרת (חב' דן פרטוך), לא ניתן יהיה לשתף פעולה עמם.
78. במסגרת כתב התביעה המתוקן טענו התובעות כי במהלך חודש מאי 2017, בעת שהותו של איל בכנס במינכן, הוא פנה אל מר פטריק דה הייד וניסה לשדל אותו לעבור ולעבוד עמו, באמצעות חב' הורייזן (ס' 80.3-80.4 לכתב התביעה המתוקן).
79. עוד נטען כי בחודש דצמבר 2017, חזר איל ופנה אל מר פטריק דה הייד, והציע לו שירותי הובלה ולוגיסטיקה באמצעות חב' הורייזן או באמצעות חב' COSCO (להלן: "קוסקו"), זאת על אף ידיעתו כי HOYER GLOBAL מבצעת הובלות באמצעות חב' הספנות YANG MING LINE (YML), המיוצגת ע"י קונמרט.
80. בהתייחס לביקור בתערוכה, העיד איל כי הוא אכן פגש את מר פטריק דה הייד בתערוכה, אך הכחיש כל ניסיון מצדו, לשדל אותו לעבוד עמו (ר' ס' 196 לתצהירו).
עדותו זו של איל, קיבלה חיזוק גם באמצעות עדותו של מר פטריק דה הייד עצמו, אשר העיד כי במסגרת התערוכה איל הגיע לבקרו בדוכן של HOYER GLOBAL, וכי התנהלה ביניהם שיחה חברית, אולם איל לא ניסה לשכנע אותו לעבור לעבוד עמו (ר' ס' 8 לתצהירו ועדותו בע' 48 ש' 14-15 לפרוטוקול הדיון).
מהראיות עלה, כי בין איל לבין מר פטריק דה הייד, אכן שררו גם יחסים חבריים, ואיל אף התארח עם משפחתו בביתו של מר פטריק דה הייד, עת ביקר בגרמניה בשנת 2019, זמן רב לאחר עזיבתו (ס' 196 לתצהירו של איל).
לא מצאתי פסול בעצם השתתפותו של איל בתערוכה, ואף בעובדה כי הוא הציג עצמו כבעלים של חב' הורייזן והשתמש בכרטיס ביקור ובכתובת דוא"ל שלה, על אף שבאותה עת הורייזן טרם הוקמה. איל העיד כי בתקופה זו הוא שקל את המשך דרכו בתחום (ר' ע' 129 ש' 1-5 לפרוטוקול הדיון), והקמת חברה עצמאית הייתה אחת החלופות.
81. באשר לפנייתו הנוספת של איל אל מר פטריק דה הייד בחודש דצמבר 2017, עלה מן הראיות כי פנייה כזו אכן נעשתה.
מר פטריק דה הייד העיד, בעדות שלא נסתרה, כי בסוף חודש נובמבר 2017, איל פנה אליו בטלפון הפרטי, אירוע אשר כשלעצמו לא נתפס על ידו כחריג, מאחר והם היו גם חברים. השיחה הייתה, גם אישית וגם שיחת עבודה, ובמסגרתה עדכן איל את מר פטריק דה הייד, כי לאחר שהוא עזב את טנקו הוא החל לעבוד עם חב' קוסקו, ויכול להציע HOYER GLOBAL תעריפים אטרקטיביים בחברה זו. (ס' 9 לתצהירו ועדותו בע' 48 ש' 14-15, ש' 33-35 לפרוטוקול הדיון).
מר דה הייד הוסיף והצהיר כי הוא הודה לאיל על הצעתו אולם לא יצר עמו קשר לאחר מכן (ס' 10 לתצהירו), איל מעולם לא שלח לו הצעת מחיר (ע' 49 ש' 2-5 לפרוטוקול הדיון), לתובעות לא נגרם כל נזק כתוצאה מפנייתו של איל אליו - לא כספי ולא תדמיתי (ע' 49 ש' 6-33 וע' 50 ש' 1-2 לפרוטוקול הדיון) וכי ככל שחברת ספנות או שילוח הייתה מציעה מחירים נוחים וזולים יותר מאלה הנהוגים בשוק, השותפות בין HOYER GLOBAL לטנקו יכולה הייתה להרוויח מכך (ע' 50 ש' 7-10 לפרוטוקול הדיון).
מר פטריק דה הייד הוסיף והבהיר כי איל לא הציע לו שירותי עבודה או הובלה, אלא אך אמר כי יכול להציע תעריפים אטרקטיביים (ע' 50 ש' 17-20 לפרוטוקול הדיון).
82. לאחר שחזרתי ועיינתי בכלל הראיות הנוגעות לפנייתו של איל לחב' HOYER GLOBAL, באתי לכלל מסקנה כי הגם שפנייתו של איל למנכ"ל HOYER GLOBAL, במסגרתה הוא ציין כי הוא יכול להציע לHOYER GLOBAL מחירים אטרקטיביים, באמצעות חב' קוסקו, מעוררת אי נוחות לא מבוטלת, הרי מקום בו דובר באמירה בודדת, במסגרת שיחת טלפון, מבלי שנלוותה לאמירה זו הצעה קונקרטית, מבלי שנשלחו תעריפים או הצעת מחיר בפועל, ומקום בו מר פטריק דה הייד העיד כי לא הייתה כל המשכיות לפנייה זו ולא התרחש בעקבותיה דבר, לא מצאתי לראות באותה אמירה בודדת, הגם לא ראויה, כזו המזכה את התובעות בסעדים המבוקשים על ידן, וזאת עוד קודם דיון בסוגית הנזק כמפורט להלן.
פנייה לחב' ון דה בוש
83. בעניין חב' ון דה בוש נטען על ידי התובעות כי זו האחרונה מיוצגת ע"י חב' קוטנק, וכי באותו כנס לוגיסטיקה במינכן, פנה איל אל חברה זו והחל לייצגה כסוכנה בישראל.
84. לתצהירו של מר שטרית צורף, כנספח 7, אישור של חב' ון דה בוש, מיום 24.12.2019, במסגרתו היא מאשרת כי חב' קוטנק היא הסוכן המקומי שלה בישראל, זה אשר מטפל עבורה בכל משלוחי האיזוטנקים המגיעים מטעמה לישראל. כן צורפה כנספח 8 לתצהירו, רשימה של משלוחים שטופלו בחודש אוקטובר 2017, באמצעות חב' הורייזן.
85. איל הצהיר מנגד, כי חב' ון דה בוש, לא יוצגה ע"י קוטנק, בתקופת העסקתו בחברה, וכי ייצוגה של חברה זו החל רק לאחר עזיבתו (ר' ע' 141 ש' 12-15 לפרוטוקול הדיון).
86. באישור אשר נזכר לעיל, נספח 7 לתצהיר מר שטרית, לא צוין מאיזה תאריך החל ייצוגה של חב' ון דה בוש ע"י קוטנק, וכל שניתן היה להסיק מתוכנו הוא כי נכון למועד האישור, בשנת 2019, יוצגה אותה חברה על ידי חב' קוטנק.
87. במסגרת התכתבות דוא"ל מחודש מאי 2018 (נספח 34 לרשימת החברות המיוצגות), כותב נציג חב' ון דה בוש לנציג חב' קוטנק, כי הוא שמח שהם "עושים עסקים".
עם זאת, מנספח 49 לתצהירו של איל, הודעת דוא"ל ממר פול ואן דה וורי מחב' ון דה בוש לאיל, מיום 30.6.2017, עולה כי נכון למועד משלוח אותה הודעה, חב' ון דה בוש טרם בחרה את הסוכן הישראלי באמצעותו היא תהא מיוצגת. או כדבריו:
"During the fair in Munich we have spoken to several agents from Israel, so now it's up to us to select an agent".
(ההדגשה אינה במקור – ה.ס.).
88. בהודעת הדואר האלקטרוני שנשלחה ע"י גב' עפרה גיא, מחב' יוניקו למר פול ון דה וורל מחב' ון דה בוש, ביום 9.10.2017, וצורפה ע"י הנתבעים לבקשתם ביחס לרשימת החברות המיוצגות (בקשה 23), מציעות התובעות לחב' ון דה בוש להתקשר עמן. כך כותבת גב' עפרה גיא בהודעתה:
Dear Paul,"
While meeting some of your colleagues in the Munich exhibition, in the past and this year, I now know you are the right person to approach.
Therefore – I would like to reintroduce our company KOTNAK LTD with some more details and rates as discussed in general."
(ההדגשה אינה במקור – ה.ס.).
89. דהיינו, במועד עזיבתו של איל – פברואר 2017, כמו גם במועד התערוכה במינכן – מאי 2017 במועד המכתב – יוני 2017, וגם בחודש אוקטובר 2017, לא הייתה עדיין חברת ון דה בוש מיוצגת על ידי התובעות, ומשכך לא הייתה לכאורה כל מניעה לפנייה של איל אליה או להתקשרות עמה, ואין לראות בנקוב כדי הפרת התחייבויותיו החוזיות.
פנייה לחב' ELITE INTL TRANSPORT (להלן: "ELITE")
90. בהתייחס לחב' ELITE, נטען בכתב התביעה המתוקן כי החברה המיוצגת ע"י טנקו ואיל פנה לחברה זו בחודש פברואר 2018 במטרה ליזום שיתוף פעולה למשלוחי איזוטנקים.
91. במסגרת כתב ההגנה נטען, כי חב' ELITE כלל לא עובדת עם טנקו, אלא עבדה עמה בעבר, במשלוחים אשר אינם איזוטנקים, מהמזרח הרחוק בלבד.
92. במסגרת חקירתו הנגדית העיד איל, כי המדובר בחב' שילוח, אשר אינה בעלת איזוטנקים, אשר עבדה עם התובעות למשך תקופה קצרה בתקופת עבודתו עמן, אולם לאחר מכן נפסקה העבודה עמה (ר' ע' 141 ש' 17-21 לפרוטוקול הדיון).
93. כראייה לייצוגה של חב' ELITE על ידי התובעות, צורפה התכתבות (לנספח 9 לרשימת החברות המיוצגות). מהתכתבות זו, עולה כי בין שתי החברות אמנם קיימים קשרי עבודה, אולם לא ניתן ללמוד ממנה על ייצוגה של חב' ELITE, או על היותה של טנקו סוכנת בלעדית של חברה זו.
לא צורף הסכם ייצוג או אישור כתוב אחר, ממנו ניתן ללמוד על ייצוג של חברה זו.
94. יתרה מכך, מן ההתכתבות בנספח 9 הנ"ל עולה כי בין החברות לא היה קשר במשך זמן רב:
"For a long time not contact with you, dear".
95. באשר לפנייתו של איל לחב' ELITE, התובעות ביקשו ללמוד עליה, מהודעת דוא"ל אשר נשלחה על ידו למר ג'י לי, מנכ"ל חב' ELITE, ואשר העתקה צורף על ידן כנספח 9 לתצהיר מר שטרית.
אלא שממסמך זה, לא ניתן ללמוד על פנייה של איל לחב' ELITE, בהצעה לשיתוף פעולה או עבודה משותפת, אלא מדובר בפנייה של איל אל מר ג'י לי, מנכ"ל ELITE SINGAPORE, בבקשה כי ימליץ לו על סוכן טוב עמו ניתן לעבוד ברוטרדם.
יתרה מכך, במסגרת התכתבות דוא"ל מיום 7.2.2019 (נספח 1 לבקשה שהגישו הנתבעים ביחס לרשימת החברות המיוצגות (בקשה 23)), פונה איל ומבקש מנציג חב' ELITE כי:
"… in order to be on the safe side, please confirm Elite is not represented in Israel by Tanko or Yuniko group…".
ונענה כדלהלן :
"Yes, we are not doing any work with Tanco or Uniko group".
96. לא הוכח אפוא כי ELITE היא חברה מיוצגת על ידי התובעות, או מי מהן.
97. כסיכום ביניים ניתן להורות כי התובעות לא הרימו את הנטל הראייתי להוכיח כי נעשתה על ידי הנתבעים פנייה להחברות המיוצגות ע"י התובעות, למעט אותה פנייה בודדת לחב' HOYER, כמפורט לעיל.
פנייה ללקוחות וספקים של החברה
98. במסגרת הרישא של סעיף 25 להסכם המייסדים, נאסר על איל לעבוד, במישרין או בעקיפין, עבור לקוחות החברה או ספקיה, וזאת במשך תקופה של שישה חודשים מהמועד בו פקעו מניותיו או הועברו לחברה (לפי הרלוונטי).
במסגרת כתב התביעה נטען, כי איל הפר את התחייבותו זו, עת פנה ללקוחות ולספקים, והציע להם שירותים מתחרים, באמצעות הורייזן או קוסקו. בין היתר נטען כי איל פנה ללקוחות כמו חב' סאסאטק, קבוצת בז"ן, שיש קיסר, רוקח גדות מסופים וכד', ולספקים כמו אוברסיז, אמקו וגדות תחנות שטיפה.
99. בהינתן הוראות סעיף 25 להסכם המייסדים, נדרשתי להכריע תחילה, במחלוקת אשר התעוררה בין הצדדים לעניין המועד בו חדל איל לשמש כבעל מניות בחברה (להלן: "המועד הקובע").
100. לגרסת איל, המועד הקובע הוא יום 13.2.2017, הוא היום בו הודיע איל כי הוא אינו מוכן להמשיך לעבוד בתנאים שנוצרו, תוך שמר קורקוס הודיע כי הוא מקבל את התפטרותו;
101. לגרסת התובעות, המועד הקובע הוא יום 15.3.2017, המועד בו חתם איל על ויתור זכויות כלפי הנאמן שהחזיק במניותיו.
102. לאחר שחזרתי ועיינתי בעדויות ובראיות שהובאו בעניין זה, באתי לכלל מסקנה כי התאריך הקובע הוא יום 13.2.2017, וזאת מהטעמים המפורטים להלן;
103. במסגרת ס' 24.4 להסכם המייסדים נקבע כדלהלן:
"...אם משמש מי מבעלי המניות כמנהל פעיל בחברה ו/או באחת מחברות הבנות שלה והודיע על כוונתו להפסיק את עבודתו מכל סיבה אחרת, או שיבקש לחדול מלהחזיק מניות בחברה ולהעבירן ו/או למכרן, אז הוא יהא חייב להציע את המניות לחברה, או למי שאליו תורה החברה, ויחולו ההוראות והתנאים הבאים:
...
24.4.2. אם לא העמיד "מנהל ממשיך" במקומו לשביעות רצון האסיפה הכללית ו/או לא חלפו 5 שנים ממועד הקמת החברה, אזי לא יהא זכאי לקבל מהחברה כל תשלום בגין מניותיו ועם פרישתו תפקענה מניותיו ולא תקנינה לבעליהן כל זכות בחברה...". (ההדגשה לא במקור – ה.ס.).
104. מסעיף זה עולה, כי פקיעת המניות היא הליך אוטומטי, המתקיים במועד הפרישה, ואינו תלוי בפעולה כלשהי שעל בעל המניות לעשות, כגון חתימה על כתב ויתור, וכיוצא באלו.
פקיעה אוטומטית זו אף עומדת בקנה אחד עם טובת החברות, ויש בה כדי להבטיח כי אף מקום בו יסרב מנהל המחזיק במניות להשיבן לידי החברה, או לחתום על מסמך זה או אחר, לא יהא בכך כדי למנוע השבת המניות לרשות החברות.
105. איל העיד, בעדות שלא נסתרה, כי חתימתו כלפי הנאמן ביום 15.3.2017, במסגרתה הוא אישר כי אין לו כל דרישות או תביעות בעניין המניות, נעשתה באופן פורמאלי, לבקשת התובעות, במועד שרירותי אשר היה נוח לכולם (ר' ס' 38-41 לתצהירו ועדותו בע' 135 ש' 10-23 לפרוטוקול הדיון).
106. גם במסגרת שיחתו עם מר ניר ויינברגר מיום 13.3.2017, מאשר למעשה מר ויינברגר כי המניות אכן פקעו אוטומטית:
"אייל: תגיד על מה אני צריך לחתום שם בדיוק.
ניר: על המניות. אני לא כל כך הבנתי למה כי הן במילא אצל בועז ולא בידיים שלנו אבל,
אייל: נכון, הם גם לא, הם גם לא, לפי החוזה הן אוטומטית נשללות ממני,
ניר: נכון אבל אם רוצים לחתום אז זה, זה אתה יכול לחתום בקלות."
(ר' ע' 2 ש' 24-28 לנספח 11 לתצהירו של איל; ההדגשה לא במקור).
107. אין אני מתעלמת מהעובדה כי הראיות בתיק זה מלמדות כי איל ביקש לסיים את עבודתו בחודש פברואר 2017, אולם נוכח תקופת ההודעה המוקדמת הקבועה בחוזה העסקתו, המשיך לקבל שכר עד ליום 15.3.2017, וגם הרכב, המחשב והטלפון הנייד נותרו ברשותו (ר' נספח 9 לתצהירו, ע' 1 ש' 28 – ע' 2 ש' 1, 4-5 לתמליל השיחה). בהינתן אלו יש לראותו כמי שעבד בתובעות עד לאותו מועד.
מקום בו לא סירב איל לקבל שכר עבור חודש ההודעה המקודמת, ואף המשיך להחזיק ברכב ובציוד החברה, ניתן היה לכאורה להוסיף ולקבוע כי מועד פקיעת המניות הוא בעבור שלושים יום ממועד מתן ההודעה המוקדמת, דהיינו יום 15.3.2017.
108. ואולם לצד, נתון עובדתי זה, לא ניתן לכחד כי היו אלו התובעות, אשר במסגרת הליך זה ביקשו לנהל את ההליך בבית משפט אזרחי , תוך שהן שבות וטוענות לפער הקיים בין מעמדו של אייל כעובד לזה של בעל מניות ונושא משרה בחברה. כל זאת, עת כי המניות בחברות הוקנו לאיל בשל היותו נושא משרה, ולא עובד.