43. בחודש מרץ 2012 או בסמוך לכך, החל המנהל הקהילתי יובלים הפועל בשכונת קריית יובל (המנהל הקהילתי) לסייע בהתארגנות של הדיירים בבניין בקשר עם קידום
--- סוף עמוד 17 ---
הפרויקט. לשם כך פעל המנהל הקהילתי לסייע בהקמת נציגות ש"תהווה גשר וקשר עם התושבים". באותה עת היה זה טור-סיני שפעל בחזית ובשם השותפות, והמנהל הקהילתי עמד בקשר מולו (ראו ישיבה מיום 4.3.12, נספח 5א לתצהיר שורקה, עדות בן דוד, ע' 70, ש' 35-32 לפרוטוקול הדיון מיום 25.5.20, על פנייתו למנהל הקהילתי לסיוע).
44. בתקופה שלאחר מכן גובשה נציגות. חלק מהנציגים שימשו כנציגים של הכניסה לבניין בו מצויה דירתם ולאחר שנבחרו על ידי בעלי הדירות בכניסה (למשל, ס' 36 לתצהיר בצלאלי). אחרים התנדבו להיות בנציגות בלי שנבחרו לכך ולבקשת אנשי המנהל הקהילתי (למשל, ס' 5 לתצהיר מזרחי). בעלי זכויות נוספים שחפצו בכך השתתפו מעת לעת אף הם בישיבות הנציגות (עדות יצחקוב, ע' 58, ש' 36-35, לפרוטוקול הדיון מיום 7.1.20).
45. הקמת הנציגות נועדה לסייע לבעלי הזכויות להתארגן ולרכז באורח מסודר את התהליך של בחינת אפשרות קידומו של הפרויקט במתחם, וזאת בשים לב למורכבות העניין, לריבוי בעלי הזכויות, הבאים מרקע ואוכלוסיות שונות, חלקם מבוגרים, דבר שיכול להוסיף קשיים. הנציגות נועדה אפוא לסייע לבטא את הצרכים והרצונות של בעלי הזכויות בדירות בבניין, לשמש גשר אל בעלי הזכויות ומהם, לשמש צינור להעברת מידע על התהליך והתקדמותו לבעלי הזכויות ומידע מאלה לגורמי המקצוע השונים המעורבים. כפי שהעיד מזרחי, שהשתתף בחלק מישיבות הנציגות "פשוט היה סוג של יוזמה של המינהלת ליצור מצב שמכל כניסה יהיה נציג, וזה היה בקטע של אלטרואיזם חברתי וביקשו ממני, בגלל שרוב הדיירים הם לא כל כך, הם אנשים קשישים ולא בדיוק האליטה, אז התנדבתי שאם יהיה צורך בהעברת מידע לגבי מה שקורה אז אני אעשה את זה בהתנדבות" (ע' 66, ש' 12-9 לפרוטוקול הדיון מיום 7.1.201,וראו גם עדות אלימלך, ע' 70, ש' 5-4 לפרוטוקול הדיון מיום 7.1.20, עדות ליפשיץ, ע' 76, ש' 3-1 לפרוטוקול הדיון מיום 7.1.20, עדות בן דוד, ע' 71, ש' 7-6 לפרוטוקול הדיון מיום 25.5.20).
46. מהראיות עלה בבירור כי לנציגות, או למי מהנציגים או המשתתפים בישיבותיה, לא היתה סמכות לקבל החלטה בשם בעלי הזכויות בדירות בבניין או להתחייב התחייבות כלשהי בשמם של בעלי הזכויות ובכלל זה ביחס להתקשרות בעסקה בעתיד במסגרת הפרויקט. הובהר היטב כי עניין זה מסור בסופו של יום להחלטת כל אחד מבעלי הזכויות בדירות בבניין (למשל, נספח 11 לתצהיר בצלאלי, שם צוין כי תפקיד הנציגות לייצג ולבטא את הרצונות והצרכים של בעלי הדירות תוך שהובהר כי "בסופו של דבר החוזה שייחתם מול היזם הינו חוזה אישי וההסכמה לו תלויה ברצונו של כל בעל נכס", וראו גם נספח 12 סיפא שם, וכן ע' 45 לכרך המסמכים). כך עלה בבירור גם מיתר העדויות והראיות. בצלאלי שהיה חבר בנציגות העיד כי תפקידו היה להביא את הנתונים לפני הדיירים "כדי שהדיירים יוכלו לקבל החלטה" (ע' 65, ש' 24-21 לפרוטוקול הדיון מיום 25.5.20) וכי "לאורך כל הדרך דבר אחד ברור שמי שיחליט מה יהיה פה זה לא אני... דבר כזה נניח שהיה נחתם, היה עובר לדיירים וכל דייר היה צריך לקבל את ההחלטה. אני לא יחליט בשביל שום דייר. כתבתי אצל עוה"ד שלא אתן עד שאהיה משוכנע, לא אמליץ וכל