--- סוף עמוד 36 ---
22-19, לפרוטוקול הדיון מיום 25.5.20 לפיה הרגישו שעו"ד זכרוני "כבר לא שלנו"; עדות אלימלך, ע' 71, ש' 27, לפרוטוקול הדיון מיום 7.1.20; עדות בן דוד, ע' 72, ש' 24-22, לפרוטוקול הדיון מיום 25.5.20 לפיה העובדה שעו"ד זכרוני ישבו ועשו דיונים "מאחורי גבינו" היוותה נקודת שבר).
99. על רקע הדברים האלה והצטברותם, החליטה הנציגות במחצית שנת 2014 להמליץ לדיירים לסיים את ההתקשרות עם עו"ד זכרוני ולפעול לאתר עורך דין אחר לייצגם (ס' 82-80 לתצהיר בצלאלי; ס' 13 לתצהיר בן דוד; וראו גם פרוטוקולי הנציגות מימים 16.6.14 ו- 20.7.14, נספחים 45-44 לתצהיר בצלאלי). בן דוד הביא את הדברים לידיעת שורקה (ס' 57-56 לתצהיר שורקה; ס' 13 לתצהיר בן דוד, שם הוסיף גם כי ציין בפני שורקה כי הוא כועס עליו בשל העובדה שנפגש עם עו"ד זכרוני בלא נוכחות מי מהדיירים ובניגוד למוסכם; הדברים לא נסתרו על ידי התובעת או שורקה).
במאמר מוסגר יצוין כי הנתבעים העלו טענות נוספות כלפי עו"ד זכרוני. בהקשר זה הפנו לתנאים שנקבעו בהסכם שהתגבש לטענת התובעת בינה לבין עו"ד זכרוני בנוגע למתן שירותים משפטיים על ידו (נספח 9 לתצהיר שורקה). בין היתר הצביעו הנתבעים על ההוראה בהסכם הנטען לפיה התחייב עו"ד זכרוני לפעול בהתאם להנחיות ב"כ השותפות עו"ד עמידור, אף שעליו לתת ייצוג משפטי לדיירים לרבות מול השותפות (ס' 5 ו-29 שם). כך הצביעו גם על שכר הטרחה שסוכם עמו בשיעור גדול באורח ניכר מזה שדרש ושלגביו סברה השותפות לכתחילה שהוא מוגזם (ביחס לדרישתו המקורית של עו"ד זכרוני שנדחתה כמוגזמת, ראו נספחים 21 ו-23 לתצהיר בצלאלי; לעניין שיעור שכר הטרחה בהסכם הנטען, ראו ס' 10 לנספח 9 לתצהיר שורקה, שכר הטרחה מחושב שם לפי דירות השותפות שיימכרו לצדדים שלישיים שמספרן עולה בהרבה על דירות הדיירים ומכאן הפער). בכל אלה יש, לפי הטענה, תמיכה נוספת לכך שעו"ד זכרוני לא נהג כדין כלפי הדיירים ולטובתם וכי השותפות ניסתה 'לקנות' את מי שייצג אותם. אכן, יש באמור כדי לעורר סימני שאלה נוספים. אלא שדברים אלה נודעו לדיירים רק בדיעבד ולא הם שעמדו ביסוד ההתנהלות בזמן אמת (ס' 69 לתצהיר בצלאלי).
100. שורקה טען כי לאחר שהוּדע לו על ההחלטה להפסיק את ההתקשרות עם עו"ד זכרוני, ניסה להסביר לבן דוד – מולו עמד בקשר – כי מדובר בטעות שתביא לעיכובים. לטענת שורקה, במענה לכך התחייב בן דוד להחתים במהרה את הדיירים על נוסח הסכם העקרונות שהוסכם לפי הטענה וכי חזר והתחייב לכך גם מאוחר יותר כ"המשך למסע התרמית של הנתבעים מול התובעת" (ס' 58-57 לתצהיר שורקה, עדות שורקה, ע' 25, ש' 30-23 לפרוטוקול הדיון מיום 6.1.20). הנתבעים ובן דוד טענו שלא היה כדבר הזה (ס' 14-9 לתצהיר בן דוד). אין בידי לקבל את טענות התובעת ושורקה, ובכלל זה בדבר התחייבות להחתמת הדיירים. יש להעדיף את גרסת הנתבעים ובן דוד. טענות שורקה הועלו בלא כל תמיכה שהיא. הן לא מסתברות נוכח כלל ההתפתחויות ובכלל זה בשים לב לכך שבאותה עת – בניגוד לטענת התובעת שנדחתה לעיל – לא גובשה הסכמה, טרם נדונו נקודות שונות שבמחלוקת, והדברים טרם הובאו לפני הדיירים להחלטה.