--- סוף עמוד 39 ---
109. בראשית שנת 2015, ובהמשך לאמור, החליטה הנציגות לפעול לקידום הפרויקט במסלול רשויות באמצעות מוריה (פרוטוקול נציגות מיום 27.1.15, ע' 51-50 לכרך המסמכים). הדברים הובאו לפני הדיירים. בסביבות מרץ 2015 חתמו כ- 80% מהדיירים על מסמך "הצהרת כוונות" בכל הנוגע לנכונות להצטרף לפרויקט שתקדם העירייה (נוסח ההצהרה צורף כנספח 49 לתצהיר בצלאלי; ראו גם האמור בפרוטוקול נציגות מיום 28.5.15, ע' 53-52 לכרך המסמכים; וכן רשימת הדיירים שחתמו שהוגשה לתיק ביום 16.12.19 מטעם מוריה).
110. בין לבין התקיימו פגישות ושיחות נוספות בין שמואליאן לבין שורקה וטור-סיני. זאת, גם על רקע מכתבי דרישה ששלחה התובעת, באמצעות בא כוחה, לנתבעים מסוימים, ובהם חברי נציגות ושבסופם הודיעה כי ככל שהסכם העקרונות לא ייחתם תנקוט בהליך משפטי (מכתבי עו"ד עמידור מימים 16.4.15 ו- 7.6.15, נספחים 12-11 לתצהיר שורקה; ועוד קודם לכן בשלהי 2014 מכתב שורקה ליצחקוב, ע' 59-58 לכרך המסמכים; עדכון שמואליאן על הקשר מול שורקה וטור-סיני בעקבות מכתב דרישה, פרוטוקול נציגות מיום 28.5.15, ע' 53-52 לכרך המסמכים; ועדות שמואליאן בדבר דרישות שהעלה שורקה, לרבות לפיצויים בדמות 50 דירות בפרויקט, שהיו לדעת שמואליאן בלתי מציאותיות, למשל, ע' 33, ש' 23 ואילך לפרוטוקול הדיון מיום 6.1.20; לפרקים עלה הרושם כי חקירת שמואליאן, שזומן לעדות על ידי התובעת, לא נועדה אלא כדי לנסות לקדם דרכו, פעם נוספת, מתווה פיצוי לתובעת).
111. זמן קצר לאחר הגישה התובעת את תביעתה.
112. בתקופה שלאחר מכן פעלה מוריה לקידום הפרויקט. בשלהי שנת 2015 החליטה הממשלה, בעקבות המלצת הוועדה להתחדשות עירונית, להכריז על המתחם כמתחם לפינוי לשם בינוי במסלול רשויות מקומיות (נספחים 54-53 לתצהיר בצלאלי). בהתאם התקבל תקציב לשם קידום הליכי התכנון (ס' 102 לתצהיר בצלאלי).
113. בשלב מסוים החליטה מוריה להוציא את המקרקעין הסמוכים שבהם יש לתובעת ולטור-סיני זכויות אל מחוץ לתחומי התכנית. זאת, נוכח הסכסוך שבין התובעת לדיירים ומתוך מחשבה כי הליך משפטי הוא מתכון בדוק לעיכוב פרויקט מורכב מעין זה המחייב אמון בין כלל הצדדים לו (ראו מכתב שמואליאן מיום 9.9.15, נספח 55 לתצהיר בצלאלי, שם תיאר גם פגישות רבות שקיים עם שורקה ובא כוחו במטרה להביא לכך שישתפו פעולה עם הפרויקט; ראו גם עדות שמואליאן, ע' 34, ש' 21-9 לפרוטוקול הדיון מיום 6.1.20, שם הסביר כי הוא שיזם את הוצאת המקרקעין הסמוכים מתחומי התכנית בשל החשש זה "יתקע" את הפרויקט ויפגע בדיירים). מגעים שהתקיימו גם לאחר מכן בין התובעת לשמואליאן, לא צלחו.