בהקשר זה יצוין כי נתבעים מסוימים שהתגוננו בנפרד טענו במפורש כי מעולם לא היו בקשר עם התובעת ולא הסמיכו אחר לייצגם מולה (למשל, תצהירי הנתבעים 154, 99, 82; וראו גם תצהיר פסטרנק ביחס למועדים הרלבנטיים; הטענות לא נסתרו, התובעת לא טענה אחרת ואף ויתרה על חקירות המצהירים האמורים). ביחס לנתבעים אחרים הוכח כי אלה רכשו זכויות בדירה בבניין רק לאחר המועדים הרלבנטיים לתביעה, ואף לאחר שהוגש כתב התביעה, וממילא לא היו – ולמעשה לא יכולים היו להיות – חלק מהאירועים הנטענים בכתב התביעה (למשל, הנתבעים פרץ, נאסה וחזן, שהיו חלק
--- סוף עמוד 45 ---
מקבוצת הנתבעים שיוצגה במאוחד, לעדויות פרץ ונאסה, ראו ע' 38-37 לפרוטוקול הדיון מיום 6.1.20). כך הדבר גם ביחס לנתבעים מסוימים שהוכח כי הלכו לעולמם שנים רבות קודם לאירועים נושא התביעה (למשל, נתבעים 50 ו-121, ראו ס' 112 לתצהיר בצלאלי, עניין זה לא היה במחלוקת, ע' 9, ש' 25-24 לפרוטוקול). התובעת לא התמודדה עם כל אלה. לשורקה לא היו הסברים של ממש לעניין זה בעדותו (ע' 29, ש' 23 ואילך, לפרוטוקול הדיון מיום 6.1.20 שם העיר, בין היתר, כי עד היום הוא "מאמין שיש כמה דיירים שנתבעים והם לא עשו שום דבר רע" וניכר היה כי אינו בקיא בשאלה מי נתבע ומי לא). חרף האמור, עמדה התובעת על תביעתה כלפי כלל הנתבעים תוך שהסתפקה בטענה סתמית וגורפת כלפי כולם (וזאת אף הדברים שנרשמו לעניין זה הדיון מיום 3.6.19, ע' 6, ש' 19-16, ואף שהתובעת הודיעה שתשקול מחיקת התביעה כלפי נתבעים שרכשו זכויותיהם לאחר המועדים הרלבנטיים עוד נפטרו זמן רב קודם לכן). קל לראות כי ההתנהלות מקימה קושי.
חוסר תום לב במו"מ?
124. התובעת טענה כי הנתבעים נהגו כלפיה ב"חוסר תום לב קיצוני" ושלא בדרך מקובלת תוך הפרת החובה הקבועה בס' 12 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973. גם כאן הועלו הטענות באורח גורף, לעיתים בערבוביה, ולא אחת על דרך של העלאת סיסמאות שלא תמיד הוברר מה הטענה העובדתית הספציפית העומדת בבסיסן. בין השאר טענה התובעת כי הנתבעים הציגו לה "מצגי שווא" ו"מצגי כזב" ביודעין, "הוליכו אותה שולל", "רימו אותה", "פעלו מאחורי גבה", "גזלו" ממנה את הפרויקט לאחר ש"ניצלו אותה לטובתם", פעלו "בדרכים פסולות ונפסדות" ועוד ועוד.
125. אם מנסים לברור את העיקר מתוך סיכומי התובעת, נראה כי אלה הן טענותיה המרכזיות ביחס להתנהלות הדיירים: לאורך כל הדרך הציגו הנתבעים לתובעת מצג כי בכוונתם להתקשר עמה כיזמית בפרויקט, עודדו אותה ודחקו בה להשקיע משאבים לקידום הפרויקט, ורק לאחר שזו הביאה אותם אל פי הבאר סילקו אותה במרמה לטובת קידום הפרויקט באמצעות אחר (מוריה); בהקשר זה מצאה התובעת שלל רב בטענת ההגנה שהעלו חלק מן הנתבעים לפיה "יזם מטבע הדברים לפעמים מפסיד את השקעתו" וראתה בה משום תמיכה לכך שהנתבעים התייחסו באדישות פסולה לכספי התובעת ולזכויותיה כאילו הן הפקר, ובפרט בשים לב לכך שאין מדובר במצב שבו הנתבעים חזרו בהם מכוונתם להוציא לפועל פרויקט במתחם והלכה למעשה הם פועלים לעשות כן באמצעות אחר; לטענת התובעת, מהיום הראשון לא התכוונו הנתבעים לקיים את הבטחותיהם ולעמוד מאחורי המצגים שהציגו (למשל, ס' 20, 59-68 לתצהיר שורקה); הנתבעים פעלו מאחורי גבה, באורח מכוון ו"דיסקרטי" לחפש יזמים אחרים תוך כדי ההתנהלות מולה (ס' 21 לסיכומי התובעת); כך גם כאשר פנו למוריה מאחורי גבה של התובעת בסופו של יום והתקשרו עם מוריה (ס' 60 לתצהיר שורקה); הנתבעים ניתקו את הקשר עם התובעת ללא סיבה אמיתית תוך שהם מסבים לה נזקים ואך מחמת שהיחסים