לחילופין טענה התובעת כי היא זכאית ל"פיצויים שליליים (פיצוי הסתמכות), בגין ההוצאות שנגרמו לה עקב המו"מ" ובכלל זה הוצאותיה בגין הכנת תכניות למוסדות התכנון, ייעוץ משפטי, שכר עובדי התובעת ומומחים. בתביעתה טענה כי הוצאותיה אלה מסתכמות לסך של 5 מיליון ₪ (ס' 48 לכתב התביעה המתוקן). התובעת הגישה תצהיר של חדד, סמנכ"ל הכספים שלה, שהתייחס להוצאות שהוציאה וחדד נחקר על תצהירו.
נתייחס בקצרה לסעדי פיצויים אלה.
--- סוף עמוד 53 ---
פיצויי קיום?
143. הכלל הוא כי הפרת החובה לנהוג בתום לב במו"מ לקראת כריתתו של חובה מקימה לנפגע זכות לפיצוי המשקף את אינטרס ההסתמכות שלו (למשל, ע"א 7730/09 כהן נ' מבני גזית (2000) בע"מ בפסקה 19 לפסק דינו של כבוד השופט ע' פוגלמן (6.6.11)). אכן, בית המשפט העליון הכיר בכך שייתכנו מקרים חריגים בהם תקום הצדקה לפסיקת פיצויי קיום אף שלא נכרת חוזה, וזאת ב"מצבים שבהם המשא והמתן בין הצדדים הגיע לשלב כה מתקדם, עד כי תוכנו של ההסכם שאותו מבקשים הצדדים לכרות הוא ידוע. תנאיו גובשו, עם זאת אך בשל חוסר תום-הלב נמנע השכלול הסופי של המשא והמתן לכדי חוזה" (ע"א 6370/00 קל בניין בע"מ נ' ע.ר.מ רעננה לבניה והשכרה בע"מ בפסקה 15 לפסק דינו של כבוד הנשיא א' ברק (17.2.02); וראו גם ע"א 8144/00 עלריג נכסים (1987) בע"מ נ' ברנדר בפסקה 12 לפסק דינו של כבוד השופט (כתוארו אז) א' מצא (20.11.02)). המאפיין מצבים אלה, שתוארו כמצבים חריגים ומיוחדים, הוא "שהמשא והמתן הבשיל, למעשה, לכדי חוזה, ורק ההתנהגות חסרת תום-הלב מנעה את שכלולו" (עניין קל בניין, בפסקה 18). בפסיקת בית המשפט העליון הודגש כי פסיקת פיצויים חיוביים בשל חוסר תום לב במו"מ שמורה למקרים חריגים ויוצאי דופן וכי יש לנקוט בהקשר זה זהירות רבה וגישה מצמצמת (למשל, רע"א 235/12 אירוס הגלבוע בע"מ נ' עומר הנדסה בע"מ בפסקה 9 להחלטת כבוד השופט ע' פוגלמן (27.2.12); ע"א 434/07 פרינץ נ' אמירים מושב עובדים של צמחוניים וטבעוניים להתיישבות חקלאית ושיתופית בע"מ בפסקאות כ"א-כ"ג לפסק דינו של כבוד השופט (כתוארו אז) א' רובינשטיין (14.6.09); ע"א 9073/07 מדינת ישראל – משרד הבינוי והשיכון נ' אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ בפסקה 39 לפסק דינה של כבוד השופטת (כתוארה אז) א' חיות (3.5.12); וראו גם שלו וצמח, בע' 143-127).
144. התובעת טענה כי היא זכאית לפיצוי קיום נוכח התנהלותם של הנתבעים שנמנעו, בחוסר תום לב, לחתום על נוסח הסכם העקרונות שכבר הוסכם בין הצדדים (ס' 37 לסיכומי התובעת).