382. שמאי ביהמ"ש התקשה להעריך נזק בגין עקירת מטע האגס, וביצע תחשיב "בשל הספק" [תיק 4357]. תמותת מטע האגס מחירכון הוסתרה גם ממנו [1520-1519, ש' 20]. שמאי בית המשפט כתב בחוות דעתו:
--- סוף עמוד 104 ---
"נתוני הפדיון באגס לאורך השנים, מציגים תמונה לא מובנת ולא מוסברת. אם נקבל את נתוני הפדיון של המטע הצעיר (9 דונם), כמשקפים מצב נורמטיבי ותקין של הגידול הנדון, כעבור 4-5 שנים ממועד נטיעתו, אזי עולה כי המטע הבוגר אשר נעקר, לא הגיע לנתונים הנורמטיביים גם כעבור 6 שנים ממועד נטיעתו ולפני מועד אירוע הנזק הנטען. לצורך השוואה, בסמוך למטע הנדון קיים מטע אגס מאותו זן, אשר ניטע כשנתיים לפני מועד הנזק הנטען ובעת מועד הנזק היה רגיש ופגיע יותר לאיכות המים (בהיותו מטע צעיר) ובכל זאת התאושש ולא נעקר. בהתאם לנתונים האמורים, הנני מתקשה לקשר בין האירוע הנטען לבין עקירת המטע הבוגר ומכאן איני יכול לאמוד נזק של אובדן הכנסה מחוסר יבול. מאידך, בשל הספק, הנני רואה לנכון לכלול באומדן הנזק את עלות החלפת מטע האגס בפרדס הדר, כולל עלות הטיפול בו עד לתחילת ניבה."
383. כאשר הדבר הוצג בחקירתו, מר עזר שמאי בית המשפט, אישר שוב שלא הצליח להבין אם נגרם נזק; ציין כי "עכשיו זה מסתדר עם הנתון החדש [...] אני הרחתי שמשהו פה לא בסדר, אתה רואה שזה כתוב בלי לדעת את זה" [1520 ש' 26-17]; הוסיף כי:
"לכאורה העקירה קשורה למשהו אחר, לפי מה שאני שומע פה לראשונה", וכי מחלת החירכון היא "מחלה קטלנית לאגס" [1525, ש' 15-1].
384. בפסיקה נקבע כי עד שמשקר ביודעין בעניין מהותי, משקר בכל עדותו, וכשמדובר בעדות יחידה של בעל דין (כאטנמן), אף "תיבול" של העדות בשקרים לא מהותיים, בסממנים של שקר, כדי לחייב מסקנה שיפוטית לפיה בעל הדין לא יכול להוכיח את דרישת הסיוע שבס' 54(2) לפקודת הראיות, ויש לדחות את תביעתו [ע"א 765/18 חיון, ס' 33-31]. בעניין חיון הסביר כב' השופט שטיין, שהעמיד הלכה על מכונה, וקבע כי הכלל הבסיסי והעתיק ביותר הוא חזקה ראייתית הקובעת כי מי שמשקר ביודעין בדבר אחד, משקר בכל עדותו: Falsus in Uno, Falsus in Omnibus. יש להפעיל חזקה זו (להלן: חזקת השקר) באופן שיטתי במקרהו של בעל דין אשר מוסר ביודעין עדות שקרית בנושא מרכזי להתדיינות, המצוי בליבת המחלוקת. המדובר בבעל דין מר אנטמן שמסר עדות שקר ביודעין כדי לנצח במשפט; והכוונה כאן היא לעדות שקר בעניין מהותי ומרכזי לליבת המחלוקת. כלל משפטי נוסף, וחשוב לא פחות, מצוי בסעיף 54(2) לפקודת הראיות [נוסח חדש], ממנו עולה כי קביעת ממצאים בהתדיינות אזרחית על סמך עדותו היחידה של בעל דין ככלל איננה אפשרית. עדות כאמור