· בחודש אפריל 2014 (כ-18 חודשים לפני מועד עריכת הצוואה) על פי בדיקת MOCA הציון שהתקבל 16/26 (תוך שהמומחה הבהיר כי ערך של מתחת ל-16 בבדיקת MOCA מוצאים בדמנציה, בעוד 16 הוא ערך גבולי);
· בחודש יולי 2014 (כ-15 חודשים לפני מועד עריכת הצוואה) בבדיקת MMSE הציון שהתקבל 25/30;
· בחודש מרץ 2015 (כ-7 חודשים לפני עריכת הצוואה) בבדיקת MMSE הציון שהתקבל 21/30;
· בחודש אוגוסט 2016 (כ-10 חודשים לאחר עריכת הצוואה) הציון שהתקבל בבדיקת MMSE הוא 21/30;
· בחודש מאי 2017 (כ-19 חודשים לאחר עריכת הצוואה) הציון שהתקבל בבדיקת MMSE הוא 25/30.
תנודתיות זו הובילה את המומחה למסקנה כי מדובר בהתחלה של תהליך דמנטי, כאשר האישיות עדיין שמורה והיכולת לקבל החלטות שמורה (עמ' 12 לחוות הדעת), ורק בתחילת שנת 2018 ועם ההתדרדרות במצבה של המנוחה נפגע גם השיפוט.
חיזוק לממצאיו אלה של המומחה ניתן למצוא בעובדה, כי הצורך למנות אפוטרופוס על גופה ועל רכושה של האם התעורר רק בחודש דצמבר 2018, ביוזמת בית האבות, ולא קודם לכן.
ב. אין בקביעת המומחה כי בבדיקת MMSE שנערכה ביום 1.3.2015 הייתה למנוחה פגיעה מקסימאלית בתפקוד הזיכרון לטווח הקצר ופגיעה בזיכרון העבודה, כדי לקעקע ממסקנת חוות הדעת.
--- סוף עמוד 17 ---
תוצאה במבחן MMSE 21/30 מעידה על ירידה קוגניטיבית קלה, כאשר אכן על פי תוצאות המבחן הייתה קיימת ירידה בזיכרון ובלבול.
עם זאת, כאשר הוצג למומחה בחקירתו הנגדית טופס בדיקת MMSE, הוא נוכח שלמעשה המנוחה לא שיתפה פעולה בבדיקה הנוגעת לזיכרון העבודה; "מה שאנו רואים שהזיכרון המידי הוא תקין, אחרי זה מבקשים ממנה לזכור את שלושת המילים והיא לא זוכרת אף אחד. לגבי המאה פחות שבע, היא עושה את התרגיל הראשון אומרת 93 ומקבלת על זה נקודה אחת, ואת ההמשך היא מסרבת כך שאני לא יודע. יכול להיות שהיא יודעת שקשה לה לעשות את זה או שהיא לא רוצה לשתף פעולה אבל זה התוצאה, צריך לראות מה כתוב שם, כתוב שהיא מסרבת ואנו לא יכולים לדעת בדיוק" (עמ' 19, ש' 33-30; עמ' 20, ש' 2-1).
מכל מקום, המומחה הבהיר, כי "...במבחנים מאוחרים יותר התפקודים הקוגניטיביים היו גבוהים יותר, מה שלא אופייני לדמנציה מאף סוג ומעיד שהתפקוד הקוגניטיבי שלה במסמך זה לא ייצג את מצבה באופן כללי" (תשובה לשאלה 9). ואכן בבדיקה מיום 7.8.2016 צוין, כי "זיכרון לטווח מיידי וזיכרון העבודה נמצאו תקינים" (עמ' 8 לחוות הדעת).