ד. אין בקביעת המומחה, כי ככל שהצוואה "מורכבת" יותר נדרשים תפקודים קוגניטיביים גבוהים יותר, כדי לקעקע ממסקנת חוות הדעת.
התייחסות הנתבע לצוואה המאוחרת כצוואה "מורכבת" אין לה בסיס. המומחה לא ראה את הצוואה ועל כן לא היה יכול להעריך אם ההוראות המפורטות בה "מורכבות" מידי ליכולותיה הקוגניטיביות של המנוחה.
בהקשר לכך יוער, כי אמנם הוריתי לצדדים לא להעביר לידי המומחה חומר שאינו רפואי, אך לא מנעתי ממי מהם להציג למומחה מסמכים אחרים, לרבות מסמך הצוואה, במסגרת שאלות ההבהרה או החקירה הנגדית (החלטה מיום 4.10.2020; בקשה מס' 6). בענייננו, הנתבע לא מצא לנכון לעמת את המומחה עם הצוואה, על מנת שזה יוכל להעריך האם ההוראות המפורטות בה מורכבות ומסובכות מידי ביחס ליכולות הקוגניטיביות של המנוחה, ועל כן הוא לא יכול להיבנות מטענה זו ובוודאי לא להניח כהנחת מוצא וודאית שהמדובר בצוואה "מורכבת".
אמנם מקובלת עליי טענת הנתבע (סעיף 4 לסיכומי התשובה), כי בחינת השאלה אם הצוואה "מורכבת" או לאו היא שאלה משפטית, שאינה בסמכותו ואינה בתחום הכשרתו ומומחיותו של המומחה, אולם הערכה אם מסמך נחשב "מורכב" – ביחס ליכולותיו הקוגניטיביות של אדם ספציפי – בהחלט בתחום מומחיותו.
מכל מקום, נראה כי על פי הגדרת המומחה לשאלת "מורכבות" הוראות הצוואה, אין המדובר בענייננו בצוואה מורכבת ביחס ליכולותיה של המנוחה.
המומחה הבהיר לעניין זה, כי "...ככל שהצוואה מורכבת וכוללת תנאים עם סעיפים ותתי סעיפים הרי מידת התפקוד הקוגניטיבי הנדרש גבוה יותר. יחד עם זאת – השאלה היא אם עיקרי הצוואה ברורים. האם בעיקרון הרצון של המצווה בא לביטוי בצוואה והאם המצווה יכול לתרגם את תוכן הצוואה במילותיו שלו. למשל אני רוצה לתת יותר ל X מאשר ל Y – גם כאשר תרגום לאחוזים של רצון זה אולי קשה למצווה" (תשובה לשאלה 12); "צוואה מורכבת
--- סוף עמוד 19 ---
תהיה צוואה שבה יהיו תנאים כמו: אם מתקיים א' אז יקרה ב' ורק במקרה ולא יהיה גם ג'. התפקודים הקוגניטיביים הגבוהים של המנוחה היו תקינים אך הזיכרון ובעיקר זיכרון העבודה יכולים להיות בעיתיים- כלומר היכולת להחזיק בראש מספר נתונים המובילים למסקנה מסוימת. כאן גם נכנס לשיקול כיצד פישטו את תוכן הצוואה בזמן עריכתה – במידה והייתה מורכבת, וזאת בזמן אמת ומול יכולותיה הקוגניטיביות הפגומות קלות" (תשובה לשאלה 13). "מהניסיון שלי צוואות שיש בהם אחוזים וחלוקות שהן חלוקות לא שוויוניות שזה מתחיל להיות יותר מורכב. הרי הצוואה באה לבטא את רצון המצווה. אם הוא אומר שהוא רוצה לתת יותר לזה פחות לזה זה בסדר. זה לא מורכב. ברגע שיש יורשים מרובים ומתחילים גם תנאים בתוך הצוואה, אני אומר שלא ראיתי את הצוואה, ולא להתייחס לזה כשלעצמו ומתחילים תנאים בתוך החלוקה הזאת אז לדעתי תהליך עריכת הצוואה צריך להיות מותאם למצווה עצמו. כלומר צריך להגיש את החומר בצורה אכילה כלומר שהיא יכולה לאכול אותו ולהבין אותו ולהכיל אותו והדבר הכי טוב זה לשאול אותה בלשונה היא, מה היא רוצה לעשות." (עמ' 21, ש' 19-12).