הצוואה נשוא התנגדות זו אינה מורכבת כלל ועיקר; המדובר בצוואה קצרה, המחזיקה עמוד וחצי בכתב ידה של המנוחה, מנוסחת בשפתה של המנוחה, לשון פשוטה שאינה משפטית; אין המדובר בצוואה ארוכה ומסובכת; אין בה סעיפים ותתי סעיפים, ואין בה תניות או הוראות מורכבות; אין בה אחוזים או חישובים או התקזזות, אלא הוראות פשוטות לביצוע; הצוואה המאוחרת מתבססת על צוואת 2010 ולמעשה מהווה חזרה על עיקרי הוראותיה.
בנוסף, המדובר בצוואה המחלקת את הרכוש והנכסים בין שני יורשים זאת על יסוד הזיכרון לטווח הארוך, שלגביו הדגיש המומחה בעדותו, כי היה שמור ועל כן לא מן הנמנע שהמנוחה זכרה מתן מתנות, נתונים של קופות גמל, סכומים וכיוצ"ב; "האם את שואלת אותי שאלה חדשה האם זכרון המנוחה לטווח ארוך היה פגוע אז התשובה שלי היא שלילית כי לפחות מהמידע שעמד לרשותי, הזכרון לטווח ארוך לא נמדד במיני מנטל או במוקה או במבחנים הסטנדרטים, לעומת זאת יש לנו כאן פרטים אנמנסטיים בהם היא זוכרת פרטים לגבי הוריה שהיו ממייסדי ... ועברו ל.., נטעו ברושים, הברושים עדיין קיימים.... . אלו אלמנטים שקשורים לזכרון לטווח ארוך. האם היא זכרה שהיא השכירה זכויות חניה, אני לא יכול לדעת, אין בתיעוד הרפואי עדויות שהיו לה פגיעות בזכרון לטווח ארוך. העדויות היחידיות החיוביות זה שהיא זוכרת פרטים ביוגרפיים." (עמ' 20, ש' 33-26; עמ' 21, ש' 5-1).
ה. אין בעובדה כי המומחה לא היה מודע לכך שהמדובר בעניינו בצוואה בכתב יד, כך שלכאורה לא היה מי שיפשט או יסביר למנוחה את הוראות הצוואה, כדי לקעקע ממסקנות חוות הדעת.
הצורך בפישוט תוכן הצוואה התייחס למקרה בו מדובר בצוואה "מורכבת"; "...כאן גם נכנס לשיקול כיצד פישטו את תוכן הצוואה בזמן עריכתה – במידה והייתה מורכבת..." (תשובה לשאלה 13); וכאמור, המומחה לא ראה את הצוואה, לא קבע
--- סוף עמוד 20 ---
עמדה ביחס למורכבותה, תשובתו ניתנה למקרה היפותטי בו מדובר בצוואה מורכבת, וכאמור אין המדובר בענייננו בצוואה שכזו.
כמו כן, טענת התובעת, כי על פי בקשת המנוחה הביאה לה עותק צילומי מצוואת 2010 לא נסתרה, ולא מן הנמנע הצוואה הנ"ל שימשה כבסיס להוראות הצוואה המאוחרת ויש בכך כדי לפשט את תהליך כתיבת הצוואה המאוחרת.
ו. אין בקביעת המומחה, כי המנוחה הייתה קשישה מוחלשת (עמ' 21, ש' 31), כדי לקעקע ממסקנות חוות הדעת.
ככל שהמנוחה הייתה "מוחלשת" אין בכך כדי לשלול את כשירותה או מסוגלותה לחתום על הצוואה; לכל היותר יש בכך כדי לשמש מדד בבחינת קיומה של השפעה בלתי הוגנת, כפי שעוד יפורט להלן.