מנגד, טוענת התובעת, כי הוריה מעולם לא התייחסו לצאצאים כדבר החשוב ביותר; מעולם לא הביעו כל מורת רוח מהעובדה שאין לה ילדים אלא דיברו על איכות חייה; היה חשוב להם שהתובעת תחיה חיי רווחה איכותיים מבחינה נפשית, רוחנית וחומרית, כפי ששאפו ביחס לעצמם; בנוסף, שאפו ההורים כי ילדיהם יחיו בשלום, באהבה ובדאגה הדדית, כפי שהמנוחה דאגה לכתוב בכל צוואותיה אותן כתבה בכתב יד; משכך הצוואה המוקדמת אינה מגשימה כלל את הרציונל של רצון המנוחה, לאהבה ושלום בין ילדיה; הצוואה מפלה בין ילדי המנוחה לא רק בעניין הבעלות על הרכוש על כל המשתמע מכך, אלא גם במהות הנכסים שנתנה לכל אחד מילדיה; מכאן שהטענה כי המנוחה דאגה לכל מחסורה של התובעת בצוואה המוקדמת אינה נכונה; הטענה שדאגה לתובעת לקורת גג אינה רלוונטית כלל, שכן הייתה לה קורת גג ללא הנכסים שצוו בצוואת המנוחה; התובעת מעולם לא אמרה למנוחה שאין בכוונתה להוריש את הרכוש לאחייניותיה ומעולם לא היה ביניהן הסכם כלשהו בנושא (סעיפים 53-49 לתצהיר התובעת).
לאחר שבחנתי את מכלול הנסיבות, נחה דעתי, כי חלוקה אשר שואפת ליצור שוויון בין שני הילדים, היא חלוקה הגיונית וסבירה יותר על פי נקודת המבט של המנוחה, ואבאר:
ראשית, הרציונל בצוואה המאוחרת, אשר מחלקת את נכסי המקרקעין בין שני ילדי המנוחה, תואם ומתיישב עם אותו רציונל בשתי הצוואות המוקדמות יותר שערכה המנוחה בכתב יד – צוואת 2008 וצוואת 2010 – בשתיהן חילקה המנוחה את נכסי המקרקעין בין שני ילדיה, מבלי שמצאה לנכון ליתן למי מנכדותיה חלק מהעיזבון, מלבד פריטי תכשיטים. למעשה, דווקא הצוואה המוקדמת, אותה מבקש הנתבע לקיים, מהווה שינוי מהותי, שכן הפעם הנכדות יורשות נתח מכובד ביותר בעיזבון.
שנית, מעיון בצוואות של המנוחה בכתב יד, ניכר כי היה חשוב לה לשמור על הרמוניה משפחתית בין שני ילדיה; וכך טרחה לכתוב בצוואותיה: "לאחר מותי, בקשתי מכם שתחיו באהבה ובשלום, תוך התחשבות בצרכים של השני" (צוואה מאוחרת); "לאחר מותי בקשתי מכם שתחיו באהבה ובשלום" (צוואת 2008);
--- סוף עמוד 36 ---
"לאחר מותי, בקשתי מכם שתחיו באהבה ובשלום תוך התחשבות בצרכים של השני" (צוואת 2010). מקובלת עליי טענת התובעת כי חלוקה השואפת לשוויון בין ילדיה, כפי הוראות הצוואה המאוחרת, מגשימה את רצון המנוחה לאהבה ושלום בין ילדיה; בעוד חלוקה המפלה מי מילדי המנוחה ומונעת ממי מהם לקבל לבעלותו חלק ניכר מהעיזבון, כפי הוראות הצוואה המוקדמת, תחבל באותה הרמוניה משפחתית מיוחלת.