ו. באשר לביצוע איזון בין הצדדים-
--- סוף עמוד 38 ---
לטענת התובעת, המנוחה ביקשה ליצור שוויון בין שני ילדיה ביחס לרכוש שיתקבל לידיו, ועל כן הורתה על ביצוע איזון ביניהם; "תראי, בכל הצוואות שלה היה משהו של איזון. אני לא זוכרת אם השימוש היה תמיד במילה איזון, אבל היה איזון בכל הצוואות. זה סוג של איזון... היא לא עושה איזון, רק אומרת מה צריך לעשות. היא לא עושה את זה... מאחר ויש כאן נכסי נדל"ן, אז מטבע הדברים שאין זהות בשווי של הנכסים, כל נכס הוא, יש לו ערך ייחודי משלו ולכן יכול לקרות מצב שאחד מקבל, זה לא הוא קיבל שתי דירות וזה יכול להיות שווי שונה לחלוטין של שני דירות. מאחר ויש גם כסף אז מי שהרכוש שלו הרבה פחות שווה, אז מגיע לו כסף שיפצה אותו" (עמ' 70, ש' 32-23); "אני לא ניסיתי להיכנס לעומקם של דברים. באופן כללי זה לעשות כאן סוג של הוגנות בין הצדדים. זו היתה השאיפה, להגינות..." (עמ' 71, ש' 10-9).
ואכן, בכל הצוואות של המנוחה – למעט בצוואה המוקדמת בעדים – ביקשה המנוחה ליצור איזון כלשהו בין ילדיה: בצוואת 2008 ציוותה המנוחה, כי הדירות בדיירות מוגנת (דירות מס' 1 ו-4) יחולקו בין ילדיה, כך ש"לבתי נ' תנתן זכות בחירה ראשונית לדירה אחת מבין שתי הדירות הנותרות" (שם, סעיף 3); בצוואת 2010 ציוותה המנוחה, כי הדירות בדיירות מוגנת (דירות מס' 1 ו-4) יוחלקו בין ילדיה "באופן שישווה את ערך סה"כ הרכוש שילדי יירשו, עד כמה שניתן, והיתרה תשולם בכסף" (שם, סעיף ג'); ובצוואה המאוחרת קבעה המנוחה, כי "יהיה הסדר כספי כלשהו להשוואה בין ירושת ילדי, הסדר כספי המבוסס על חלוקת שכר הדירה. הדירה בקומת הקרקע תילקח בחשבון כפי שהיתה לפני השיפוץ שנעשה ע"י נ' ולפני פינוי החדר האמצעי מיורשי ו' הדודה (ו') שנעשה ע"י נ'. הכסף שקיבל ר' כתמיכה כלכלית תחשב כחלק מירושתו וכן כספי קופות הגמל בס"כ 120,000 שקל שקבלתו מבעלי ז"ל שניתנו ע"י ר' לבנותיו, גם הם ייחשבו כחלק מירושתו של ר'. בחישוב הכספי יש לקחת בחשבון את ההשקעה של נ' במאמץ ובזמן בשפוץ הדירות בקומות א' וקרקע" (שם, סעיף ג'); "היות ושחררתי את נ' מתשלום שכר דירה עבור הדירה בה גרה אמי ז"ל החל משנת 2008 יש להחזיר לה כסף זה מכספי הירושה וזה ילקח בחשבון כחלק מירושתה בהקבלה לתמיכה הכלכלית שקבל ר'" (שם, סעיף ה');
ואולם, בצוואה המאוחרת נקבע מנגנון איזון שונה, אשר כולל מרכיבים שאין להם זכר בצוואות הקודמות, ואלה הם: