שיפוצים נערכו בדירות השייכות לעיזבון; שיפוץ בדירה בקומה הראשונה נערך במהלך שנת 2006 (עמ' 69, ש' 30-29) ואילו שיפוץ בדירה בקומת הקרקע נערך במהלך שנת 2014 (עמ' 69, ש' 32-31), כאשר סיום השיפוץ היה בשני שלבים: "במאי 2015 הסתיים האיש שעבד שם, אבל נשארו שם דברים קטנים שהוא לא עשה" ו"השלב השני התחיל רק באמצע 2016 והסתיים אחרי אמצע 2017" (עמ' 74, ש' 16-13). התובעת העידה, כי היא השקיעה זמן ומאמץ בביצוע השיפוצים הנ"ל, וזאת מבלי שהנתבע סייע לה (עמ' 70, ש' 8-1). עלות השיפוצים הנ"ל מומן מכספי המנוחה.
בצוואה קיימת התייחסות לסוגיית השיפוץ בהקשר של ההתחשבנות בין הצדדים, כאשר המנוחה הורתה, כי "יהיה הסדר כספי כלשהו להשוואה בין ירושת ילדי, הסדר כספי המבוסס על חלוקת שכר הדירה. הדירה בקומת הקרקע תילקח בחשבון כפי שהיתה לפני השיפוץ שנעשה ע"י נ' ולפני פינוי החדר האמצעי מיורשי ו' הדודה (ו') שנעשה ע"י נ'" ובהמשך: "בחישוב הכספי יש לקחת בחשבון את ההשקעה של נ' במאמץ ובזמן בשיפוץ הדירות בקומות א' וקרקע" (סעיף ג' לצוואה המאוחרת).
על אף שנראה, כי הוראות הצוואה לעניין זה אינן ברורות, וייתכן שיישומן יצריך להיעזר במומחה בתחום, על פניו לא מצאתי חוסר הגיון או חוסר הגינות בהוראה זו, שכן סביר הוא שרצון המנוחה היה לזכות את התובעת בתגמול, או לכל היותר
--- סוף עמוד 42 ---
בהחזר, עבור השקעתה הרבה בביצוע שיפוצים שהביאו בסופו של דבר להשבחת הנכס.
לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי הוראותיה של הצוואה המאוחרת עומדת במבחן ההיגיון כפי שנקבע בפסיקה. למותר לציין, כי אין בענייננו נישול או הדרה, אלא חלוקה בין שני ילדיה של המנוחה, תוך ביצוע התחשבנות ואיזונים ביניהם.
87. לסיכום עילת התנגדות זו- לנוכח כל המקובץ לעיל, אני סבורה כי לא הוכח בענייננו התקיימותם של מבחני המשנה שעשויים היו להעיד על השפעה בלתי הוגנת מצד התובעת ועל כן אני דוחה את טענת הנתבע לפסלות הצוואה בגין עילת התנגדות זו.
הטענה בדבר מעורבות בעריכת צוואה
88. בענייננו, יש לבחון את נסיבות עריכת הצוואה ושאלת מעורבות התובעת בעריכתה הן במסגרת מבחן המשנה לבחינת קיומה של השפעה בלתי הוגנת והן כעילה העומדת בפני עצמה.
89. סעיף 35 לחוק הירושה קובע:
"הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל-פה, המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה בן-זוגו של אחד מאלה – בטלה".