וכך טען הנתבע בכתב ההתנגדות: "במהלך שנת 2010 לערך, עת שוחחו המתנגד ואמו, המנוחה, הסבירה לו האחרונה, כי ערכה צוואות בכתב יד, בשיחה זו אף הודיעה המנוחה למתנגד, כי הצוואה מיום 15.10.10 הוכתבה על ידי המבקשת לאם, ובה דרשה המבקשת מהאם להסיר את צ.ש כמוציא לפועל של הצוואה, וכן שינויים בהצמדות – ועשתה כן מאחר שאין לה כוח להתנגד. בשיחה זו אמרה האם למתנגד, כי הצוואות לא תקפות שכן לא אומתו על ידי צד שלישי..." (סעיפים 11-10 להתנגדות); תמלול השיחה הנ"ל צורף לכתב ההתנגדות כנספח לו (נ/6); בהמשך חזר הנתבע וטען, כי "המנוחה אמרה למתנגד במספר הזדמנויות שונות, כי לאור האלימות שחוותה מהמבקשת, הצוואה מחודש אוקטובר 2010, אשר נעשו בכתב ידה של המנוחה, הוכתבו לה על ידי המנוחה" (סעיף 31.10 להתנגדות).
--- סוף עמוד 49 ---
על האמור לעיל חזר וטען הנתבע גם בתצהיר עדותו הראשית (סעיפים 9 ו-36 לתצהיר).
אף בחקירתו הנגדית אישר הנתבע את הדברים הנ"ל (עמ' 55, ש' 33-31) וגם לאחר שעומת אל מול גרסתו הנ"ל, עמד על כך ש"אמא אמרה שנ' הכתיבה לה את כל הצוואה" (עמ' 56, ש' 5).
105. הטענה הנ"ל נסתרה על ידי העדות של הנתבע עצמו והראיות שהציג באשר לתוכן ומועד השיחה שהתקיימה בינו לבין המנוחה, ויש בכך כדי לשלול מכל וכל את טענות הנתבע ביחס לצוואת 2010, ואפרט:
א. תוכן השיחה- מעיון בתמליל המתעד את השיחה (נ/6) לא נמצא כי הדברים נאמרו על ידי המנוחה, אלא על ידי הנתבע עצמו, תוך שהוא מתייחס לשינוי יחיד וספציפי ביחס לכך שהאח צ' לא יהיה המוציא לפועל של הצוואה, ומבלי שנאמר על ידו או על ידי המנוחה, כי נערכו שינויים נוספים שהוכתבו על ידי התובעת; "ר': ובינתיים היא מנסה היא לא רוצה שצ' יהיה מוציא לפועל, צ' עורך דין. מ': (לא ברור). ר': היא לא רוצה את צ' עורך דין והיא לא רוצה את צ'. כי היא חושבת שהם כולם נגדה. ס': כולם נגדה. כולם נגדה. ר': ואולי ככה ואולי ככה. ס': רק לסדר לפי מה שנוח לה. מ': והיא רוצה ללכת ומעניין שהיא תשלם את כל הכסף שיש? ר': מי שואל אותה? זה הרצון שלך זה לא העניין שלה. מתי היא מכתיבה לך מה לכתוב בצוואה. מ': בינתיים היא לא דיברה על זה יותר." (עמ' 6, ש' 28-18 לתמליל). מכאן, שהתובעת לא השפיעה על המנוחה או הכתיבה לה בנוגע לאופן חלוקת העיזבון בצוואת 2010, אלא לכל היותר שוחחה עימה על זהות המוציא לפועל של הצוואה.
ב. מועד השיחה- מחקירתו הנגדית של הנתבע עולה, כי השיחה שתועדה התקיימה ביום 24.4.2009 (עמ' 56 ש' 22-21), שאז באותו מועד טרם נערכה ונחתמה צוואת 2010 (שכאמור נחתמה ביום 15.10.2010). עובדה זו בוודאי שוללת את האפשרות שצוואת 2010 הוכתבה למנוחה על ידי התובעת, והדברים ברורים.