"לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובעמדת האפוט' לדין, חשוב להקדים ולומר, כי החלטתי זו המכרסמת הלכה למעשה באוטונומיה ההורית והמשפחתית של המשפחה שלפניי, היא לכשעצמה ביטוי מובהק של כשלון ההורים לנהוג כאפוטרופוסים מסורים לילדיהם. הורים מסורים לא חושבים רק על בריאותם הפיסית של ילדיהם, עליהם לשקול כל העת כיצד כל צעד וכל מחלוקת ביניהם משפיעה על בריאותם הנפשית של ילדיהם המשותפים. הורים יכולים להיות חלוקים אידיאולוגית ובריאותית בעניין דרכי טיפול בילדיהם, אך בסופו של יום אם חפצי טובת הילדים הם – חובה עליהם להגיע להבנות והסכמות ביניהם גם אם הדבר אומר שעמדת אחד מהם לא מתקבלת. ההורים, שהם המודל לחיקוי האולטימטיבי עבור ילדיהם, מלמדים את ילדיהם באמצעות ניהול הסכסוך ומעבירים להם מסר ברור והוא שהם אינם מסוגלים לדאוג להם יחד כהורים (גם אם פרודים) והם גם אינם יודעים להביא מחלוקות ביניהם לסיום בפשרה ובהסכמה מתוך ראיית טובתם. דרך פתרון הסכסוך הנובע מהתנהלות ההורים כפי שהילדים לומדים (ולמרבה הצער מחקים) הינה דרך של הכרעה בינארית. דרך של ניצחון הורה אחד ותבוסתו של ההורה האחר. דרך שבה ההורים כושלים מלפעול יחד באוטונומיה ההורית המסורה להם ומקבלים החלטה לטובת ילדיהם, אלא צד שלישי – בית המשפט הוא זה שנדרש לעשות כן. זהו מסר שעלול להיות מסוכן עבור ילדים ומתבגרים שצופים כיצד הוריהם פותרים בעיותיהם וסכסוכיהם."
המסגרת הנורמטיבית:
13. ההתייחסות לאשר חיסון ילדים כנגד נגיף הקורונה בעת הנוכחית נערכת במספר מימדים ורבדים: ראשית, הרובד של המשפחה הפרטנית, הילדים והסיכון הנשקף להם במקרה של חיסון לעומת תועלת שתצמח להם מכך. שנית, ברובד הציבורי והשלכה של חיסוני קורונה על התמודדות החברה ברמה המערכתית עם המגפה.
14. במישור הראשון ההתייחסות לחיסון ילדים כנגד נגיף קורונה נתפס כאמצעי זמני שיש לנקוט בו מכוח סעיף 68(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב – 1962 (להלן: "החוק") (ראו פסק דינו של חברי השופט יהורם שקד בתלה"מ (ת"א) 23253-01-22 פלונית נ' פלוני (20/1/2022, נבו)).
15. כמו כן, סעיף 68 (ב) לחוק קובע :
"הייתה הבקשה להורות על... נקיטת אמצעים רפואיים אחרים, לא יורה על כך בית המשפט אלא אם שוכנע, על פי חוות דעת רפואית, כי האמצעים האמורים דרושים לשמירת שלומו הגופני או הנפשי של הקטין או האדם שמונה לו אפוטרופוס, לאחר ששקל את רצונו של האדם, חשיבות הטיפול, נחיצותו, דחיפותו, הפגיעה האפשרית באורח חייו ואת סיכויי השיפור באיכות חייו של האדם....".