בית משפט לענייני משפחה בנצרת
א"פ 8616-01-22 פלונית נ' פלוני
מספר בקשה:4
בפני: כב' השופט הבכיר, אסף זגורי
מבקשת פלונית
נגד
משיב פלוני
בעניין הקטינים:
אלמוני יליד 2.5.11
פלמוני יליד 25.6.13
פלמונית ילידת 18.8.15
החלטה
על הפרק:
1. האם יש להתיר למבקשת (להלן "האם") לחסן ילדיהם הקטינים של הצדדים (בגילאים 6,8,10 שנים) כנגד נגיף הקורונה למרות התנגדות המשיב (להלן "האב")?
רקע ותמצית טענות הצדדים
2. הצדדים ניהלו מערכת יחסים זוגית משנת 2009 ועד לשנת 2020 וממערכת יחסים זו נולדו שלושת הקטינים, אלמוני בן 10.5, פלמוני בן 8 ופלמונית בת 6.5.
מאז פרידתם, עלו קשיים שונים הנוגעים לתשלומי מזונות ו/או הוצאות הילדים ומכל מקום אין זו המחלוקת הראשונה המתעוררת בין הצדדים.
3. האם מעוניינת לחסן את ילדיה בחיסונים כנגד מגפת קורונה, בעוד לטענתה האב מסרב לכך משלל סיבות ובכלל זה תפיסתו כי המגפה לא קיימת ואין בעיה בריאותית אמיתית מפניה יש להתגונן. עוד טוענת האם כי התנהגות האב בקשר למגפה אינה נורמטיבית, באופן שיש בה כדי להשליך (לרעה) על הקטינים.
4. לעמדת האם, הקטינים נדרשים מעת לעת לשהות בבידוד ולבצע בדיקות לקיצור תקופת הבידוד, כאשר הנטל בביצוע הנדרש הינו לפתחה, כאשר האב מסרב לבדוק את הקטינים ולשתף פעולה עם ביצוע הבדיקות הנדרשות. האם טוענת כי היא עצמה חוסנה בהתאם לנהלי משרד הבריאות ולעומתה האב משתף את הילדים בסיפורים מפחידים לגבי השפעת הבדיקות והחיסונים. לפיכך סבורה האם כי בנסיבות אלו יש לחסן את הקטינים אף ללא הסכמת האב, ובכך לאפשר להם שגרת חיים סבירה.
5. נוכח האמור בבקשה ועוד בטרם קבלת עמדת המשיב, הוריתי לצדדים להתייחס לעמדת הקטינים בסוגיה זו ובכלל זה לצורך במינוי אפוט' לדין, שיבטא עמדת הקטינים בפני בית המשפט.
6. האם הגישה תגובה משלימה ומסרה כי הבת הקטנה מעוניינת להתחסן ואילו הבנים מסרו עמדה מסויגת ולא חד משמעית. לשיטתה של האם נכון לייתר מינוי אפוט' לדין אם כי היא הותירה את ההחלטה לשיקול דעת בית משפט. עוד טענה האם כי בנוסף על המחלוקת בעניין חיסוני הקורונה מתנגד האב כעת גם למתן חיסוני שגרה אשר לא הייתה מחלוקת לגביהם עד כה, כאשר משך השנים חוסנו הקטינים בחיסוני השגרה.
7. בתגובה מפורטת וארוכה (ארוכה מדי יש לומר), נימק האב את עמדתו והביע התנגדות נחרצת למתן חיסון קורונה לילדים, תוך שהוא מתבסס על נתוני משרד הבריאות, ניירות עמדה של מועצת החירום הציבורית לטיפול במשבר הקורונה ומאמרים שונים, אותם הוא ניתח בהתאם למציאות כפי שהוא תופס אותה. עוד התבסס האב על מחקר של סטודנט לרוקחות באנגליה באשר לקיומן של אצוות רעילות ועל מספר מאמרים נוספים שלדבריו תומכים בעמדתו המתנגדת למתן חיסון.
8. לשיטת האב נתוני משרד הבריאות אינם מהימנים, יש בהם כדי להפחיד את הציבור והם אינם מספקים תמונה אמיתית לגבי המגיפה ויעילות החיסונים וציין כי ארגון הבריאות העולמי אינו ממליץ לחסן ילדים מתחת לגיל 12. האב טוען כי הנחיות משרד הבריאות שלהן אין הצדקה רפואיות, משבשות את שגרת חייהם של הילדים. גם האב התייחס לעמדת הילדים בנוגע למתן החיסון ולדבריו הבן אלמוני אינו רוצה להתחסן ושאר הילדים מסרו עמדה מסויגת. עוד ציין האב כי הבן אלמוני מעוניין לשוחח עם בית המשפט והוא סבור כי אין צורך במינוי אפוט' לדין וכי יש לאסור על האם לחסן את הקטינים כנגד נגיף הקורונה.
9. בהחלטתי מיום 19.1.22 הוריתי לאם להתייחס בקצרה לדברי האב וכן הוריתי לצדדים להתייחס לשאלה מי מהם שוהה עם הילדים בימי בידוד והאב נדרש להבהיר עמדתו בנוגע למתן חיסוני שגרה לילדיו. בתגובתה התנגדה האם מכל וכל לתיאוריות שהובאו על ידי האב בתגובתו אשר לדבריה לא נתמכו במקורות מידע מקצועיים. האם ציינה כי האב שוטף את מוחם של הקטינים ומבלבל אותם בתיאוריות שונות. האם טענה כי עיקר הנטל בימי הבידוד רובץ עליה.
10. האב בתגובתו המשלימה, נותר איתן בעמדתו, והוסיף והתייחס למתווה משרד הבריאות ולניסיונו של המשרד להמעיט בתופעות הלוואי עקב החיסון אשר לדעתו מזיק לבריאות ולדעתו הוא אינו יעיל. האב סבור כי יש להגן על ילדיו מפני נזקי החיסון.
בנוגע למתן חיסוני שגרה טען האב כי הקטינים לא חוסנו בכל חיסוני השגרה אלא בחלק מצומצם של החיסונים ועל כך הסכימו הצדדים. נטען כי המבקשת אינה מתכוונת לחסן בכל חיסוני השגרה אלא רק באלה שתמצא לנכון ולפי שיקול דעתה הבלעדי ואין לקבל זאת. האב הבהיר כי לדעתו גם חיסוני השגרה אינם נחוצים ואף עשויים להזיק לבריאות והוא תמך דעתו במקורות מידע ומאמרים שונים . באשר לסוגיית הבידודים טען האב כי לאור השינוי במתווה הבידודים כפי שנכנס לתוקפו השבוע, הדיון הסוגיה זו מתייתר.
דיון
11. בעת האחרונה נדרש בית המשפט לא אחת להכריע בסוגיית מתן חיסוני קורונה לילדים עקב מחלוקות בין הורים באשר לצורך במתן החיסון. הכרעה בסוגיה זו המכרסמת הלכה למעשה באוטונומיה ההורית, היא לעולם לא פשוטה ואף יש בה כדי להעצים את הקונפליקט בין ההורים וליצור קשיים משמעותיים אצל ילדים המושפעים ממאבקי הכוחות בין ההורים והדעות החלוקות ביחס לקבלת החלטות על גופם ובריאותם.
12. יפים בהקשר זה הדברים שפסקתי ממש לאחרונה בתיק י"ס 46376-10-21 פלוני נ' פלונית (נבו 24.1.22) (להלן: "עניין פלוני") לאמור:
"לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובעמדת האפוט' לדין, חשוב להקדים ולומר, כי החלטתי זו המכרסמת הלכה למעשה באוטונומיה ההורית והמשפחתית של המשפחה שלפניי, היא לכשעצמה ביטוי מובהק של כשלון ההורים לנהוג כאפוטרופוסים מסורים לילדיהם. הורים מסורים לא חושבים רק על בריאותם הפיסית של ילדיהם, עליהם לשקול כל העת כיצד כל צעד וכל מחלוקת ביניהם משפיעה על בריאותם הנפשית של ילדיהם המשותפים. הורים יכולים להיות חלוקים אידיאולוגית ובריאותית בעניין דרכי טיפול בילדיהם, אך בסופו של יום אם חפצי טובת הילדים הם – חובה עליהם להגיע להבנות והסכמות ביניהם גם אם הדבר אומר שעמדת אחד מהם לא מתקבלת. ההורים, שהם המודל לחיקוי האולטימטיבי עבור ילדיהם, מלמדים את ילדיהם באמצעות ניהול הסכסוך ומעבירים להם מסר ברור והוא שהם אינם מסוגלים לדאוג להם יחד כהורים (גם אם פרודים) והם גם אינם יודעים להביא מחלוקות ביניהם לסיום בפשרה ובהסכמה מתוך ראיית טובתם. דרך פתרון הסכסוך הנובע מהתנהלות ההורים כפי שהילדים לומדים (ולמרבה הצער מחקים) הינה דרך של הכרעה בינארית. דרך של ניצחון הורה אחד ותבוסתו של ההורה האחר. דרך שבה ההורים כושלים מלפעול יחד באוטונומיה ההורית המסורה להם ומקבלים החלטה לטובת ילדיהם, אלא צד שלישי – בית המשפט הוא זה שנדרש לעשות כן. זהו מסר שעלול להיות מסוכן עבור ילדים ומתבגרים שצופים כיצד הוריהם פותרים בעיותיהם וסכסוכיהם."
המסגרת הנורמטיבית:
13. ההתייחסות לאשר חיסון ילדים כנגד נגיף הקורונה בעת הנוכחית נערכת במספר מימדים ורבדים: ראשית, הרובד של המשפחה הפרטנית, הילדים והסיכון הנשקף להם במקרה של חיסון לעומת תועלת שתצמח להם מכך. שנית, ברובד הציבורי והשלכה של חיסוני קורונה על התמודדות החברה ברמה המערכתית עם המגפה.
14. במישור הראשון ההתייחסות לחיסון ילדים כנגד נגיף קורונה נתפס כאמצעי זמני שיש לנקוט בו מכוח סעיף 68(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב – 1962 (להלן: "החוק") (ראו פסק דינו של חברי השופט יהורם שקד בתלה"מ (ת"א) 23253-01-22 פלונית נ' פלוני (20/1/2022, נבו)).
15. כמו כן, סעיף 68 (ב) לחוק קובע :
"הייתה הבקשה להורות על... נקיטת אמצעים רפואיים אחרים, לא יורה על כך בית המשפט אלא אם שוכנע, על פי חוות דעת רפואית, כי האמצעים האמורים דרושים לשמירת שלומו הגופני או הנפשי של הקטין או האדם שמונה לו אפוטרופוס, לאחר ששקל את רצונו של האדם, חשיבות הטיפול, נחיצותו, דחיפותו, הפגיעה האפשרית באורח חייו ואת סיכויי השיפור באיכות חייו של האדם....".
מעמד המלצת משרד הבריאות אל מול פרסומים אחרים:
16. בהמשך לכך ובהתייחס לדרישת חוות דעת רפואית כאמור בסעיף 68(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות לעיל כבר קבעתי לאחרונה במקום אחר:
"יש לראות בהמלצת משרד הבריאות לחיסון ילדים כנגד נגיף הקורונה את את אותה "חוות דעת" שנדרשת בסעיף 68(ב) לחוק הכשרות המשפטית לעיל נוכח המעמד שהוקנה בפסיקה להמלצות משרד הבריאות כמתווה מדיניות חיסונים (ראו בע"מ 7910/19 פלוני נ' פלוני (2/12/2019, נבו) ; עמ"ש (חיפה) 58108-06-21 א. נ' ב. (8/7/2021, נבו) וכן ראו פסק דינה של הנשיאה שלי אייזנברג בתלה"מ (חיפה) 8386-03-20 ל. נ' ל.פ. (1/7/2021, נבו) אשר אוזכר בהסכמה כבר בשמונה פסקי דין והכרעות שיפוטיות (בתי משפט לענייני משפחה בירושלים, חדרה, אשדוד, פתח תקוה, נצרת, תל אביב ובית דין רבני איזורי ירושלים)." (ראו עניין פלוני לעיל).
17. הנה כי כן, מההחלטות הרבות שניתנו בעניין זה כאמור, עולה קו שיפוטי ברור המאמץ את מדיניות משרד הבריאות התומכת במתן חיסונים לילדים בני 5 ומעלה (ראו גם פסק דיני בתלה"מ (נצרת) 44207-08-21 פלונית נ' פלוני (נבו, 30.11.21)).
18. בהקשר זה אינני מבטל את עמדת האב אשר שטח את עמדתו ואת תפיסת עולמו אותה ביסס על נתוני גורמים מקצועיים אחרים (וגם על כאלה שאינם מקצועיים או מדעיים), אך איני סבור שיש בפרטי המידע ובטיעונים שהביא לפניי (שאינם בגדר חוות דעת רפואית!) כדי להפוך הקערה על פיה ולהוכיח כי מדיניות משרד הבריאות שגויה או כי יש לפעול בניגוד לה. כאמור, על המשיב היה להצטייד בחוות דעת רפואית כנדרש בחוק ומרגע שלא עשה כן מעמד ומשקל טענותיו מראש מצוי במעמד נחות יותר אל מול עמדת המבקשת.
19. כפי שחיוויתי דעתי בהחלטות אחרות במקרים דומים סבורני כי בהיעדר חוות דעת רפואית נוגדת הקובעת כי החיסונים מסוכנים לילדים וכאשר זוהי המלצת גורמי הבריאות הרשמיים במדינת ישראל, יש להורות על חיסון ילדים ומתבגרים (בכפוף לרצונם) ואין מקום לקבל את הטענות האידיאולוגיות הכלליות כנגד מתן החיסון (ראו בהרחבה פסק דיני בתלה"מ (נצ') 44207-08-21 פלונית נ' פלוני (30/11/2021, נבו) ראו גם תלה"מ (ת"א) 23253-01-22 לעיל).
20. מסקנה זו מתיישבת גם עם הדברים שנפסקו בבג"ץ 5822/21 המגן לחופש הפרט (ע"ר) נ' מנכ"ל משרד הבריאות (נבו 26.8.21) לאמור:
"העתירה אמנם משופעת בטענות ונתונים שנועדו לתמוך בשלל הסעדים שאותם ביקשה העותרת, ובעיקרם בתזה שלפיה לא היה מקום להורות על המלצת משרד הבריאות. אולם אל מול נתונים אלה והפרשנות שניתנת להם על ידי העותרת, קיימים נתונים רבים אחרים ורלוונטיים, שלהם ניתנת פרשנות מקצועית רפואית שמובילה למסקנות אחרות; ומובן כי גורמי המקצוע, הממשלה והכנסת רשאים להסתמך בהחלטתם על אלה. על כל פנים, הלכה היא כי בית משפט זה אינו שם עצמו בנעלי הרשויות המינהליות המוסמכות ואינו מחליף את שיקול דעתן, וזאת ביתר שאת מקום שמדובר בסוגיות שבמומחיות רפואית ...."
21. ער אני לכך שעמדות חולקות על מתווה משרד הבריאות בכל הנוגע להתמודדות עם המחלה ונחיצות החיסונים עולות חדשות לבקרים בקרב מי מהציבור וכך גם האב מוצא לפרש נתונים ובכלל זה את נתוני משרד הבריאות (עליהם הוא למעשה מתבסס) לפי תפיסת עולמו וכראות עיניו, אולם בכך אין די כדי לבסס את ההנחה והקביעה כי עמדתו היא הנכונה מקום שהדבר מגיע להכרעה שיפוטית במחלוקת בינו לבין האם בסוגיה זו.
22. שעה שרשות שלטונית מוסמכת קיבלה החלטה מושכלת ומבוססת הנתמכת בנתונים ומבוססת על מחקרים מדעיים ומקצועיים, הרי שאין מקום לקבל עמדה נוגדת שניכר כי אינה מערערת את הבסיס העובדתי והרפואי שמכוחו התקבלו ההחלטות.
23. זאת ועוד, בניגוד לחשש הנטען על ידי האב, אין כל אינדיקציה מוכחת לנזקים העלולים לכאורה להיגרם לילדים כתוצאה מהחיסונים ובהקשר זה על הורים המתנגדים לחיסון לדעת כי עליהם להצטייד בחוות דעת מומחה ולא ניתן יהיה להסתפק בהפנייה לדפי פייסבוק או אתרים שונים במרשתת בהם ישנם פרסומים כנגד החיסון (ראו עמ"ש (חיפה) 58108-06-21 א. נ' ב. (8/7/2021, נבו)).
24. יותר מכך אציין כי בעת הזו ולאחר שהולך ונאסף מידע מצטבר אודות חיסוני מיליוני ילדים ברחבי העולם (1/4 מהילדים בישראל מחוסנים) ממנו עולה כי הסיכון לנזק בריאותי בקרב ילדים בין גילאי 5-18 הוא אפסי וקלוש, הרי שיש להתייחס לחיסונים כנגד נגיף הקורונה באופן דומה להתייחסות למתן חיסוני השגרה הניתנים באופן שוטף מזה שנים רבות בהתאם להמלצות משרד הבריאות, שחזקה שנבחנו על ידי גורמים מקצועיים (ראו עוד : פסק דינו של השופט מאזן דאוד בעמ"ש (חיפה) 58108-06-21 לעיל).
25. למעלה מן הצורך אציין כי גם באתר מועצת החירום הציבורית עליה נשען האב, אין הנחיה או קביעה שאין מקום לחסן ילדים כנגד קורונה הגם שהמועצה ממליצה לא לחסן ילדים באופן גורף אלא רק ילדים בסיכון (ראו עמדתה העדכנית של המועצה במרשתת). כאמור, לא הוכח בישראל קיומן של תופעות לוואי קשות ו/או בשיעורים משמעותיים בקרב ילדים בעקבות החיסונים כנטען שם.
26. זאת ועוד, אל מול הפרסומים במח"צ ניצבת לא רק עמדת משרד הבריאות אלא גם עמדת איגוד רופאי הילדים בישראל התומך במתן חיסונים לילדים (ראו נייר העמדה באתר משרד הבריאות:
https://www.gov.il/BlobFolder/news/03112021-04/he/NEWS_Corona_implication-for-5-11-years-vaccination.pdf
27. דברי הסיכום בנייר העמדה לעיל גורסים כי19-COVID הינה מחלה ויראלית, מרבית הילדים שנדבקים בה הינם עם תסמינים קלים או חסרי תסמינים, ורובם המוחלט מחלימים. ככלל, מחלת 19-COVID מסוכנת יותר למבוגרים מאשר לילדים, אך עם זאת, אינה נטולת סיכון בילדים וכך נכתב בדו"ח:
"בקרב ילדים עד גיל 18 שנים בישראל, במהלך תקופת הפנדמיה אושפזו 398 ילדים על רקע תחלואה בדרגה בינונית/ קשה/ קריטית מ 19-covid ובנוסף כ-150 ילדים אושפזו על רקע סינדרום C-MIS. לפיכך הסיכון לאשפוז עקב תחלואה משמעותית בעקבות זיהום ב-2-CoV SARS בישראל הינו 1 ל-900 ילדים מאומתים.
: Long–covidהנתונים מישראל ומהעולם לגבי שכיחות התופעה אינם אחידים, אך ברור כי התופעה קיימת בשיעור לא מבוטל (לפחות אחוז מכלל הנדבקים) ועלולה לגרום לפגיעה משמעותית באיכות חייו של הילד/ מתבגר, המחקר המדעי בנושא זה ממשיך.
חיסון ה- mRNAשל חברת פייזר הניתן בישראל, נמצא בעל יעילות של 91% במניעת מחלה בילדים בגילאים 5 עד 11 שנים, במחקר קליני מבוקר.
לפי שעה, הסיבוך המשמעותי ביותר שחיסוני mRNA מייצרים בעבורם סיכון עודף באוכלוסייה בכלל, ובצעירים בפרט, הוא מיוקרדיטיס תלוי חיסון, וההנחה הינה כי כך גם יהיה בבני 5 עד 11 שנים.
הקבוצה בה שכיחות המיוקרדיטיס לאחר חיסון הינה הגבוהה ביותר, היא בנים בני 19-16 שנים , ועומדת על כ 1:6,600 מיוקרדיטיס בעקבות חיסון ב-95% הינו בעל מופע קליני קל וחולף. מיוקרדיטיס קשה בעקבות חיסון - נדיר ביותר.
מוערך כי שכיחות אירועי המיוקרדיטיס לאחר החיסון בגילאי 5 עד 11 שנים, תהיה שווה או פחותה מזו של הנערים הבוגרים יותר (מעל גיל 12 שנים) אך לא גבוהה ממנה.
רפואת ילדים עוסקת במניעה, כפי שילדים מתחסנים בחיסוני שגרה כנגד מחלות בנות מניעה עם חיסוני שגרה מזה שנים רבות, כעת משאושר החיסון כנגד קורונה, גם היא הפכה ניתנת למניעה בזכות החיסון.
....נכון לסוף אוקטובר 2021, גל תחלואת הדלתא בדעיכה, והסיכון להידבקות בירידה, אך בהתבסס על הניסיון מגל זה, צפוי כי יופיעו וריאנטים חדשים, והתחלואה תתפרץ בקרב אוכלוסיות עם כיסוי חיסוני נמוך, שהעיקרית בהם היא אוכלוסיית הילדים. סביר כי כלל האוכלוסייה או לפחות רובה המכריע תיחשף לנגיף במוקדם או במאוחר: לאור המגמות הנחזות של מהלך המגיפה, סביר כי הנגיף יהפוך לאנדמי ובסופו של דבר מרבית האנושות ובכלל זאת ילדים ייחשפו לנגיף. על כן, בסופו של דבר ולאורך זמן, ככלל, החלופות תהיינה אחת משתיים - להיחשף לנגיף ללא חיסון, או להיחשף אליו מחוסנים.
....לאחר בחינה מעמיקה של כלל הספרות, ושקלול היתרונות מול החסרונות, אנו באיגוד רופאי הילדים קוראים להמליץ על החיסון תוך מתן מידע מהימן ומתוקף מונגש ובשקיפות ובהירות מלאה להורה ולילד/ה."