28. בית המשפט מעדיף כאמור את העמדה הרשמית של משרד הבריאות ומדינת ישראל ושל איגוד רופאי הילדים על פני פרסומי מח"צ או גופים אחרים.
29. עוד יש לציין כי למרות החזות "העניינית" העולה ממסמכי מח"צ לעיל, תחקרים עיתונאיים העלו כי מדובר בארגון שחברים בו מכחישי ומתנגדי חיסונים ותומכי תיאוריות קונספירציה שאינם מגלים סובלנות לדעות אחרות השונות מהקו התקיף כנגד חיסוני ילדים. חלקם היו נגד סגרים, חלקם הכחישו קיומה של המחלה ומכל מקום נראה כי יש לקחת בערבון מוגבל מאוד את הפרסומים של מועצה זו ולהתייחס אליהם בעין ביקורתית (תחקיר ידיעות אחרונות 18/11/2021 בשם "מאחורי הקלעים של המבצע לסיכול חיסוני הילדים בישראל").
30. להבדיל, מחקר עכשווי יותר של משרד הבריאות העלה כי חיסונים שניתנו במהלך שלושה החודשים האחרונים מקנים הגנה גבוהה מהדבקה בזן האומיקרון פי 2 ו-4 בהשוואה ללא מחוסנים (ראו במרשתת פרסום מיום 20/1/2022). על כן גם הטיעון כי החיסון אינו מגן מפני זן האומיקרון אינו מדוייק כלל.
31. המימד הנוסף, המצדיק היענות בית המשפט לבקשת חיסון הילדים כנגד קורונה הוא הטעם המערכתי. חיסון כלל האוכלוסיה או לפחות רובה מסייע בהתמודדות יעילה יותר של מערכת הבריאות עם נגיף הקורונה. גם אם בעת הנוכחית, האומיקרון קטלני פחות מזן הדלתא, רואים אנו כיצד מספרי המתים מהמחלה הולכים וגוברים (9,139 עד היום) , מספר המאושפזים קשה נכון להיות עומד על כ-1216 איש מתוכם 366 במצב קריטי, מדובר במספרי שיא מאז פרוץ המגפה (אתר קופ"ח כללית, עיתון הארץ 6/2/2022). מתוך המאושפזים קשה, קיים רוב מוחלט למי שאינו מחוסן או שהחיסון פג תוקפו. ברור שככל שהמספרים יילכו ויגברו, יכולת הספיקה של מערכת הבריאות תלך ותגיע לשיא. בסיטואציה שכזו, נפגעת האוכלוסיה כולה (לרבות ילדים) בשל היעדר יכולת של מערכת הבריאות לספק טיפול מתאים, לאבחן מחלות מסוכנות במועד קריטי וליתן ייעוץ וטיפול מקיף בתחומי בריאות אחרים שאינם קשורים במגפת הקורונה. כלומר מעגלי ההשלכה של היעדר התחסנות מול המחלה הינם מערכתיים ועל כל אזרח לקחת חלק במאמץ למניעת הידבקות ומידבקות ובמאמץ למיגור תחלואה בכלל ותחלואה קשה בפרט (בהיעדר חיסון). מדובר בשיקול שגם ארגון הבריאות העולמי מצדד בו כאשר הוא נדרש לסוגיית חיסון של ילדים בכל מדינה ומדינה. ההורים הם אזרחים. ילדיהם אזרחים לעתיד. על פי מדיניות והמלצות גורמי הממשלה יוצא איפוא, כי החיסון הוא גם חובה אזרחית מערכתית. על כן וגם מטעם זה נכון להיענות לבקשה.
סוגיית שמיעת קול הילדים בשאלת מתן החיסון והענקת משקל לעמדתם :
32. עניין אחרון הוא סוגיית רצון, עמדת הילדים וגילאיהם : יש לומר כי אכן כאשר מדובר בילדים מתבגרים המעוניינים להתחסן ההכרעה היא קלה יותר, שכן עמדתם ורצונם נלקחים בחשבון וניתן להם משקל נכבד, במכלול השיקולים (ראו תלה"מ (חדרה) 59439-06-21 נ. נ' נ.(12/12/2021, נבו) שם נעתרה חברתי השופטת יפעת שקדי כץ, לבקשת אב לחסן ילדים בניגוד לעמדת האם וזאת כאשר הילדים עצמם תמכו בהתחסנות, תלה"מ (אשדוד) 55947-09-20 פלונית נ' פלוני (10/1/2022, נבו), תלה"מ (חדרה) 59439-06-21 נ. נ' נ. (12/12/2021, נבו)). בכל המקרים שנדונו בפסיקה מדובר היה בילדים מתבגרים מגיל 13 ומעלה בעוד שהילדים שבמקרה הנוכחי לפניי הינם צעירים הרבה יותר והגדול שבהם בגיל 10 שנים בלבד. זאת ועוד, גם אם הייתי נכון לקיים שמיעת קול הקטין בגיל 10, איזה משקל הייתי נותן לשמיעה שכזו ומה לגבי הילדים הצעירים יותר?
33. הרי ברור שילדים רכים ו/או צעירים לא יכולים להכיל או להבין או לעבד את המידע הרפואי, המדעי והמשפטי ועל כן גם מתקשים להביע עמדה מגובשת או עמדה המביאה בחשבון את מכלול השיקולים והמבוססת על הבנה ובגרות וגם כאשר העמדה מובעת, היא בדרך כלל מושפעת מאוד מעמדת ההורים.
34. מעבר לכך, הפסיקה קובעת כי בגיל הרך ועד לגיל 10, ייתכן התועלת ממפגש של בית המשפט עם הילדים ושמיעת עמדתם הינה מועטה וספק אם עולה על הנזקים הגלומים בכך. מכל מקום רק במקרה שבו מדובר בילדים שהגיעו לגיל בגרות מספקת להביע עמדה הנכון יהיה לשמוע עמדתם והדבר נתון לשיקול דעת שיפוטי לפי נסיבות המקרה (ראו ע"א 6056/93 עדן נ' עדן, פ"ד נא(4) 197 (1997) ; עמ"ש (מחוזי חיפה) 4646-11-08 ל.מ. נ' מ.מ. (13/1/2009, נבו) ; דנ"א 1892/11 היועמ"ש נ' פלונית (22/5/11, נבו)).
35. כך למשל במקרה של קטין בגיל 9.5 שנים ביטל בית משפט מחוזי החלטת בימ"ש למשפחה שקבעה כי הקטין ייפגש עם בית המשפט. אומר בית המשפט המחוזי בחיפה במקרה אחר כך:
"סבורני, כי גם כיום, בגיל כתשע וחצי שנים, גילו של הקטין עדיין צעיר בכדי לקבל החלטה בשאלה מורכבת זו של חידוש הקשר עם הסבים. נזכיר כי שמיעת קטין על ידי בית המשפט יכולה להיות מועילה, כאשר הקטין מסוגל לגבש ולבטא את דעתו בצורה מושכלת. קרי, על בית המשפט לקחת בחשבון לא רק את השאלה האם מדובר בקטין שגילו וכישוריו מאפשרים לו לגבש דעה עצמאית, אלא גם את השאלה על אודותיה רוצים לקבל את חוות דעתו, המורכבת היא אם פשוטה!
ראה לעניין זה:
בע"מ 27/06 פלוני נ' פלוני [פורסם בנבו] (פסק דין מיום 1/5/06).
כאמור במקרה דנן מדובר בקטין כבן תשע וחצי שנים, המצוי בתווך בין אמו ובין הסבים המסוכסכים זו עם אלה, כשאביו נהרג בתאונה לפני כשש שנים, וכשבעלי המקצוע (המומחים בתיק זה) מחווים דעתם כי מדובר בשאלה לא פשוטה ומורכבת לתשובה (וזאת מעבר לעובדה כי ד"ר גוטליב סבור שאין מקום לחידוש קשר כאמור, והמומחית סבורה כי לקטין לא תהיה דעה עצמאית, אלא ילך אחר דעתה של אמו).
במקרה כזה, מפגש בין הקטין לשופט קמא לא יועיל." (ראו: רמ"ש (חיפה) 40297-10-16 פלונית נ' אלמוני, 24/11/2016, נבו)
36. לפיכך, בכל הנוגע לשמיעת קולם של הילדים ורצונם, שקלתי בדבר והגעתי לכלל דעה שהנכון הוא לא להעמיס על הילדים מעמסה נוספת בדמות שמיעת עמדתם ביחס לחיסון. הילדים גם כך מעורבים ומודעים ככל הנראה למחלוקת בין הוריהם בסוגייה זו ועלולים לשלם מחירים ביחסים הבינמשפחתיים רק בשל שמיעת עמדתם בסוגייה זו שמא לא תישא חן בעיני מי מההורים. כאמור, מדובר בגיל צעיר שמידת ההתחשבות בו צריכה להיות פחותה בנסיבות (בדרך כלל עם פתח למקרים חריגים) ועל כן הנכון הוא דווקא לא לשמוע את הילדים ולערבם בסיטואציה המשפטית ולהכניסם לקלחת.
37. סבורני כי במצב זה ככלל, אין לנקוט בגישה שונה מזו שננקטה בפסקי הדין שניתנו בסוגיה זו, כאשר כאן עקרון טובת הקטינים כעקרון על, הוא שמקבל את הבכורה. לשיטתי ברירת המחדל (שהיא גם טובת הקטינים) היא להעדיף מתן חיסון על פני אי נתינתו, זאת בראי עמדתם הברורה של המוסדות הרשמיים ושעה שלא הונחה בפניי אינדיקציה מדעית ומקצועית מהימנה (בוודאי לא ברמה ובאיכות של ממצאי משרד הבריאות) שיש בה לערער את הנחיות משרד הבריאות. באשר לעמדת הילדים ו/או שמיעת קולם, כפי שהמדינה אינה מחייבת ילדים להתחסן בחיסוני שגרה אחרים ומשאירה זו לסמכות ההורית, כך גם יש לנהוג כאשר יש סכסוך בין הורים בהקשר זה.
38. אמנם, לקול הילדים משקל וחשיבות לא מבוטלים אך לא בכל מחיר ומקרה יש להורות על שמיעת קול הילד וגם כאן נחוצה הבחנה כפולה:
38.1. הבחנה ראשונה היא הבחנה נושאית: נוגעת לסוג העניינים שלגביהם יש חשיבות בשמיעת קול הילד (למשל סוגיות של פגיעות בילד ומוגנותו, קשר עם הורים/אחאים/סבים ובירור עובדתי של סוגיות מסוימות ולהבדיל סוגיות של עניינים מדעיים כמו שאלת סיכון מול תועלת של חיסון נגד מגפה).
38.2. הבחנה שניה היא הבחנה תלוית התפתחות: לא דומה עמדת נער מתבגר בן 16 לעניין חיסון נגד קורונה לעמדת ילד בגיל 7. היכולות הקוגניטיביות והמנטליות גבוהות הרבה יותר אצל מתבגרים להבדיל מילדים צעירים ויש לכך משמעות. גם מידת יכולתם של ילדים לגבש עמדה עצמאית יותר אל מול עמדות ההורים והסביבה מתחזקת בגילאים מבוגרים יותר. הבחנה זו רלבנטית לא רק לעניין הצורך בשמיעת קול הילד אלא גם בשאלת המשקל שיש לייחס לשמיעת קולו ככל שהוחלט לשמוע אותו.
39. מכאן שלטעמי יש להתיר את עריכת החיסון ולאפשר להורה המעונין לחסן לקחת הילדים לחיסון מתאים, אך אם ילד מעל גיל מביע התנגדותו בפני רופא לחיסון באופן שהדבר אינו מתאפשר, אין לחסנו בניגוד לרצונו.
40. אשר על כן ובראי טובתם של הקטינים, התוצאה המתבקשת היא שיש לחסן את הקטינים כנגד מחלת הקורונה אף ללא הסכמת האב ואף ללא הליך של שמיעת הילדים או מינוי אפוט' לדין בנסיבות מקרה זה. יחד עם כל זאת ובשים לב לגילאי הבנים, יש לחסנם ככל והם מעוניינים בכך.
41. באשר לסוגיית מתן חיסוני שגרה לקטינים, עולה מעמדת האב כי הקטינים לא חוסנו בכל חיסוני השגרה, אלא רק בחיסונים מסוימים עליהם הסכימו שני הצדדים ועתה לטענתו מבקשת האם לקבל החלטות בעניין זה באופן בלעדי. האם מסרה כי משך השנים ניתנו לילדים כל חיסוני השגרה.
42. נוכח אי הבהירות בעמדות הצדדים ביחס למתן חיסוני השגרה, המבקשת תגיב לעמדת האב בעניין זה, ותציין האם משך השנים נהגו הצדדים לחסן את הקטינים בכל חיסוני השגרה תוך צירוף מסמכים מתאימים מקופת החולים/פנקס חיסונים/טיפת חלב בהתאם להנחיות משרד הבריאות וזאת תוך 14 ימים מהיום.
המזכירות תמציא ותעקוב.
ניתן לפרסם ללא פרטים מזהים.
ניתנה היום, כ"ז שבט תשפ"ב, 29 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.
אסף זגורי