200. תקנה 16 לתקנות הגגות השבירים קובעת, כי החובות הקבועות בתקנות חלות על תופש המפעל זולת אם החובה מוטלת במפורש על אחר, ומוסיפה כי מקום שתופש המפעל התקשר לשם ביצוע עבודה כלשהי על גג שביר או תלול, או עבודה אחרת כלשהי המחייבת דריכה או הימצאות עליו, התקשרות חוזית עם קבלן מומחה לביצוע העבודה, חייב הקבלן למלא אחרי הוראות תקנות אלה, זולת אם החובה מוטלת במפורש על העובד מטעמו.
201. תקנות הגגות השבירים קובעות כי לא יועסק אדם בעבודה על גג שביר או תלול ולא יעבוד אדם על גג שביר או תלול אלא אם כן ננקטו אמצעים שימנעו נפילתו, בהתחשב במבנה הגג, בשבירותו, בשיפועו או בהשפעת מזג האוויר (תקנה 3), וכי לא יעבוד אדם על גג שביר או
--- סוף עמוד 36 ---
תלול אלא בהימצאו על לוח דריכה או זחילה מתאים, שהונח כך שבזמן עבודה עליו תימנע שבירת סיכוך הגג והלוח הובטח בפני תזוזה ובפני נדנוד (תקנה 4).
202. תקנה 6 לתקנות הגגות השבירים קובעת שיטות בטיחות אחרות לעניין זה, ותקנה 7 לתקנות גגות שבירים קובעת כי במקומות הגישה והעליה לגג שביר יוצגו שלטי אזהרה עליהם ייכתב באופן ברור לעין "זהירות, גג שביר".
203. מאחר שגלובל הנדסה וגלובל מסחר באמצעותו של נאשף הזמינו את אבו עטיה לביצוע עבודת תשתית תקשורת במפעל נכרת ביניהם חוזה (גם אם בעל פה בלבד) לעניין זה, וניתן לראות בו לצורך העניין משום "קבלן מומחה לביצוע העבודה" שמצריכה דריכה על הגג בתקנות הגגות השבירים. משכך, על אבו עטיה מוטלת אחריות לוודא הקפדה על תקנות הגגות השבירים בענייננו מכוח מעמדו כקבלן שהיה אחראי על ביצוע העבודה כאמור (השוו למשל לע"א 3370/12 כהן נ' גדעון (26.01.2014), להלן – "עניין כהן"), ונראה כי גם ביחס אליו התקיימו בענייננו כל חמשת התנאים שהוגדרו בס' 63 לפקודת הנזיקין ובפסיקה כמקימים עוולה של הפרת חובה חקוקה.
204. כפי שנקבע כממצא עובדתי לעיל, נאשף מנהל החברות ידע כי בכוונת אבו עטיה לבצע עבודה בגובה, על הגג השביר, שלח את התובע לעזור לאבו עטיה, ולמרות זאת לא דאג לנקוט כל אמצעי זהירות שיגן על התובע במהלך עבודתו. במקביל, אבו עטיה שהוזמן כאיש מקצוע מומחה לביצוע העבודה, לא דאג מצדו לוודא שהעבודה על הגג ובגובה תהיה בטוחה עבור התובע.
205. במאמר מוסגר אציין, כי גם אם לא ניתן היה לקבוע שאבו עטיה מהווה משום "קבלן מומחה לביצוע העבודה" כדרוש בתקנות הגגות השבירים כדי להעביר האחריות מכוחן מתופשת המפעל לידיו, וגם אם לא ניתן היה לקבוע כי החובות הקבועות בתקנות הגגות השבירים חלות עליו במישרין, עדיין אין בכך כדי לפטור אותו בנסיבות מאחריות לפי עוולת הרשלנות ביחס להפרת חובות זהירות שונות שאינן זהות לאלו הקבועות בתקנות הגגות השבירים (ר' עניין כהן לעיל).