206. כאמור, לגלובל מסחר ולגלובל הנדסה חובת זהירות מושגית כלפי התובע, וזאת הן מכוח היותן המעבידות של התובע במועדים הרלוונטיים והן מכוח היותן המחזיקות במקרקעין ומזמינות העבודה. מחובתן היה לוודא כי כל עבודה או פעולה אליה נשלח התובע (בין כעובד שלהן, בין כמזמינות העבודה שלביצועה נשלח התובע לסייע ובין כמחזיקות המקרקעין שבתחומיהם מבוצעת אותה עבודה) בטוחה מספיק עבורו ואינה מייצרת עבורו סיכונים מיותרים. גלובל מסחר וגלובל הנדסה גם יכלו לצפות וצריכות היו לצפות כי שליחת התובע לעבודה בגובה ללא נקיטת אמצעי בטיחות בסיסיים תחילה עלולה להסב לו נזקים.
207. למרות האמור, הן הפרו חובתן האמורה, הן בכך שלא דקדקו בבחירת בעל המקצוע שיבצע העבודה והן בכך שלא בדקו את אופן העבודה המתוכנן על מנת לבחון האם דרושות הכנות או נקיטת אמצעי בטיחות לצורך ביצוע העבודה באופן שנבחר ובכך התרשלו כלפי התובע.
--- סוף עמוד 37 ---
208. בנוסף, גם אם נאשף לא ידע בוודאות שאבו עטיה מתכנן להעביר את הכבל דרך הגג (ושוכנעתי כאמור שהוא כן ידע זאת מראש), יכול וצריך היה לצפות אפשרות שכזו על מנת לוודא שננקטו אמצעי הבטיחות להגנה על התובע, אותו שלח לסייע לאבו עטיה, ושהתובע לא ייפגע. בכך הופרו חובת הזהירות המושגית והקונקרטית של הנתבעות 2-3 כלפי התובע והן התרשלו כלפיו.
209. כאמור, נאשף ידע מה טיב העבודה שהיה על אבו עטיה לבצע. האופן שבו נבחר אבו עטיה לביצוע העבודה עורר תהיות.
210. דווקא משלא הוכח כי מדובר בקבלן בעל מומחיות ידועה או בעל הסמכה לביצוע העבודה של העברת כבלי תקשורת, ובשים לב לכך שדובר בהעברת כבל תקשורת שיחבר בין המפעל לארון התקשורת שבקצה השני של המתחם, אני סבורה כי חובה היה על נאשף לברר באופן יזום ואקטיבי את האופן בו מתכוון אבו עטיה לבצע העבודה, על מנת לוודא שהעבודה אינה כרוכה בסיכון מיוחד לתובע. זה המקום לפתוח סוגריים ולציין כי מר אשר פורת, מנהל בנייר און העיד כי את תשתית התקשורת והחשמל של נייר און לא העבירו דרך הגג אלא דרך הקיר החיצוני של המבנה (עמ' 292 שורות 24-12 לפרוטוקול 7.10), ללמדך שהדרך להעברת תשתית התקשורת על הגג איננה טריוויאלית או מובנת מאליה.
211. אשר לאבו עטיה עצמו, הגם שציין בתצהירו כי אין עליו כל אחריות לנפילת התובע, כי לא ביקש ממנו לעזור לו או לעלות על הגג והוא עשה זאת על דעת עצמו בלבד (ס' 3 לתצהירו), קבעתי לעיל כממצא עובדתי שלא כך היו פי הדברים, והתובע עלה לגג לבקשת אבו עטיה שכבר היה אותה עת על הגג או בדרכו לשם. אבו עטיה, כאיש מקצוע שהוזמן לאתר – גם אם על רקע חברי או על רקע קרבת משפחה לבעלי גלובל הנדסה וגלובל מסחר, ביצע עבודה בגובה, וקרא לעזרה לאדם זר עבורו. מעצם היותו איש מקצוע שקרא לאדם זר על מנת להסתייע בו לצורך ביצוע עבודתו, קמה לו חובת זהירת מושגית וקונקרטית לדאוג לביטחונו של אותו אדם. הוא יכול וצריך היה לצפות שעבודה שכזו מייצרת סיכונים מוגברים לנמצאים בגובה, ומחובתו היה לוודא תחילה שמדובר בעבודה בטוחה, לוודא ממה עשוי הגג, האם ניתן לדרוך עליו והיכן בדיוק וכיו"ב בדיקות ובירורים שצריך היה לבצע מול גלובל הנדסה וגלובל מסחר ואולי אף מול הבעלים של המתחם, על מנת לשלול קיומם של הנחיות או דגשים מיוחדים לעניין זה. אבו עטיה יכול וצריך היה לצפות גם כי עבודה בגובה עלולה לייצר סיכון לאדם בו הוא מבקש להיעזר והוא לא טרח לבדוק דבר בעניין זה עובר לביצוע העבודה. בכך הפר את חובת הזהירות והתרשל כלפי התובע.