332. כזכור, התובע הוא אזרח סודני, ולטענתו בעל השכלה מינימלית של 8 שנים בסודן. התובע טען כי בין השנים 2005-2008 עבד בלוב בחקלאות, כי ב- 2008 הגיע לישראל דרך מצריים, בין 2008-2010 עבד בקריית מלאכי במפעל דגים, בהמשך בשנת 2010 עבד כחצי שנה אצל בחור בשם וליד בהנחת כבלי חשמל בתוך האדמה ובהמשך עבד גם בנגריה ובאולם אירועים (ס' 2 לתצהירו). טענותיו אלו של התובע לא נסתרו.
333. נתוניו האישיים של התובע והשכלתו הדלה אינם מאפשרים לו אלא להתפרנס מעבודות פיזיות שונות – כפי שהצהיר כי עשה עד לתאונה.
334. לטענת התובע מאז התאונה לא יכול עוד לעבוד ואף אינו עובד בפועל (עמ' 53; עמ' 54 שורות 19-1 לפרוטוקול). ואולם, התובע לא הציג נתוני השתכרות כלשהם מאז התאונה, לא הביא עמו למתן עדות חברים או מכרים כלשהם שיתמכו בטענותיו האמורות, לא הציג נתונים כלשהם של חשבון הבנק (אותו חשבון אליו מועברת למשל קצבת הנכות מהמל"ל), ולא הציג ראיה עדכנית כלשהי בנוגע לאופן שבו השפיעה התאונה על חייו.
335. המסמכים הרפואיים שצירף לתצהירו רובם ככולם מתקופה הסמוכה לתאונה (עד 10/11); הקבלות בגין הוצאות רפואיות שהוציא התובע בעקבות התאונה ואשר צורפו לתצהירו מתייחסות לתקופה הסמוכה לאחר התאונה בלבד (שנת 2012); והקבלות והחשבוניות בגין הוצאות נסיעה מתייחסות לתקופה שעד 12/15, באופן שמקשה לבחון את השפעתה של הנכות הרפואית על תפקודו של התובע נכון להיום.
336. יתרה מכך, בחקירתו הנגדית הודה התובע כי לא ביקש שיקום במל"ל (עמ' 52 שורות 24-8; עמ' 53 שורות 3-1 לפרוטוקול). בנוסף, כשנשאל האם ניסה למצוא עבודה השיב שניסה למצוא עבודה כמוכר בחנות אך לא מצא עבודה ולא חיפש מקומות עבודה אחרים, כאשר
--- סוף עמוד 58 ---
לטענתו לא יכול לעבוד בשטיפת כלים כי "אני לא יכול לעמוד" וגם לא יכול לעבוד בסופר כי לא יכול להרים משקל כבד (עמ' 58-55 לפרוטוקול), והודה כי לא פנה לחברות כוח אדם לצורך סיוע בחיפוש העבודה (עמ' 58 שורות 24-14 לפרוטוקול).
337. כאמור, אין להתעלם מכך שנתוניו האישיים של התובע והשכלתו הדלה אינם מאפשרים לו אלא להתפרנס מעבודות פיזיות שונות – כפי שהצהיר כי עשה עד לתאונה. אין גם להתעלם מפגיעתו הקשה מאוד של התובע בתאונה.
338. ואולם, למרבה המזל, התובע מצליח להלך על רגליו, מצליח לתפקד תפקודים אנושיים כגון הליכה, עמידה, דיבור וישיבה בצורה עצמאית וסבירה, ו20% מהנכות הרפואית שנקבעה לו בתחום האורולוגי נקבעה בגין בעיות זיקפה, אשר אין להן השלכה תפקודית על יכולתו של התובע לתפקד בהתנהלותו השוטפת מול הבריות.