339. כאשר התובע נסמך לצורך הוכחת טענתו לפגיעה התפקודית אך על עדותו שלו ועל מלאי מסמכים מוגבל (ר' לעיל), משלא הביא עדים או מסמכים נוספים התומכים בכך, למרות פגיעתו הלא פשוטה של התובע בתאונה, ובשים לב לכך שהנכות הרפואית האורתופדית המשוקללת המוסכמת על הצדדים הועמדה על 58%, ועיקרה נגזר מפגיעה הקשורה לצניחת כף רגל ימין, פגיעה בשורש כף יד ימין – היד השלטת ושברים מרוסקים באגן, באופן שלמעשה מצוי בליבת התפקודיות של אדם המסוגל להשתכר מעבודות כפיים בלבד, אני מוצאת לנכון להעמיד את נכותו התפקודית של התובע על שיעור של 65%.
ראשי הנזק
340. למען הנוחות אפרט להלן את עיקר הנתונים הדרושים לעניין:
התובע יליד: 1.2.1981.
יצוין כי לעניין זה קיימות סתירות בין מסמכים שנים שהציג התובע. על פי גיליונות בית החולים וחוות דעת ד"ר שנפלד - התובע יליד 1979 (נספח ג'; ה'2 לתצהיר התובע), על פי מסמכי המל"ל הוא יליד 1981 (ר' מוצגי המל"ל מיום 29.9.16; ור' גם הרישיון הזמני לישיבת ביקור שהציג הוא רשום כיליד שנת 1981 (נספח א' לתצהיר התובע)), על פי כתב התביעה ועדותו הוא יליד שנת 1983 (עמ' 17 ש' 14 לפרוטוקול; חוות דעת ד"ר פעילן מטעמו (נספח ה'1 לתצהירו). לנוכח הסתירות, אניח כי שנת לידתו היא 1981, לפי מסמכי המל"ל ולפי הרישיון הזמני לישיבת ביקור בישראל. קביעה זו גם תסתנכרן עם ניכוי תגמולי המל"ל שחושב בהתאם לנתונים אלו.
מועד התאונה: 24.9.11
גיל ביום התאונה: 30.
גיל כיום: 42.
שיעור נכות רפואית: 66%.
--- סוף עמוד 59 ---
שיעור נכות תפקודית: 65%
בסיס השכר לעבר
341. בסיכומיו טען התובע כי לפני התאונה השתכר כ – 6,000 ₪ נטו לחודש. בהתאם לתלוש השכר "המפוברק" (כטענתו) היחיד שהונפק לו שכרו של התובע עמד על 3,391 ₪ עבוד 16 ימי עבודה. בחישוב חודשי הדבר שקול ל - 6,360 ₪ כטענת התובע, וחוסר ההתאמה בין הכתוב בתלוש לבין האישור על הדיווח (שכלל לא נושא את שמו של התובע) מעיד על התנהלותו החפוזה של נאשף לאחר התאונה, כשמיהר לרשום התובע כעובד של גלובל הנדסה. לכן יש לטענתו להעמיד את בסיס השכר שלו על 6,000 ₪ לפחות.
342. הנתבעים קבוצת נאשף טענו מנגד, כי נכון למועד התאונה עמד שכרו של התובע על 3,392 ₪ כאשר לו היה משלים חודש עבודה מלא היה עומד על 4,200 ₪ כפי שסוכם בינו לבין נאשף, ושכר זה תואם את שכרו מעבודותיו הקודמות בישראל כפי שהוא עצמו העיד. לשיטתם, טענת התובע לשיעור שכר אחר והשגותיו על העסקתו ועל שכרו לא נתמכו בשום ראיה חיצונית, ומבוססת על הצהרת כזב של התובע בטופס התביעה למלל אשר גם נדחתה בפועל על ידי המלל ללא הסתייגות או ערר כלשהו של התובע חרף היותו מיוצג.