343. כפי שפורט בהרחבה לעיל, קבעתי כממצא עובדתי כי התובע החל בעבודתו עבור גלובל הנדסה וגלובל מסחר החל מחודש 7/11 ואולם שכרו שולם במזומן "בשחור".
344. הלכה היא, כי על הניזוק-התובע, נטל הוכחה מוגבר להוכחת גובה השתכרותו הלא מדווחת. בתוך כך, אמנם יש להתייחס בחומרה רבה יותר לאי דיווח של עצמאי מאשר לאי דיווח של שכיר שמעבידו לא הנפיק לו תלוש משכורת. בנוסף, גם משהוכחה ההכנסה הלא מדווחת, יש להפחיתה לצורך חישוב הפיצויים, ולו במעט, לנוכח הסיכוי-סיכון שהדיווח הכוזב יתגלה על ידי רשויות המס וכן משיקולים הקשורים במדיניות משפטית ותקנת הציבור (ר' ע"א 4816/20 לסקוב נ' פלונית (10.03.2021), להלן – "עניין לסקוב").
345. אני סבורה כי בנסיבות לא עלה בידי התובע להוכיח שהשכר שהשתכר עמד על 6,000 ₪ כטענתו.
346. בחקירתו הנגדית מר נאשף הודה כי הוא זה שסגר עם התובע את שכרו (עמ' 141 שורה 16 לפרוטוקול). נאשף אמנם לא ידע להסביר את ההפרש בין הסכום שפורט בנספח ב' לתצהירו "דו"ח על ניכויים ממשכורת" שם צוין סך של 4,332 ₪ לבין הסכום שפורט בתלוש השכר - 3,392 ₪ בלבד. (עמ' 141-140). כשנשאל נאשף כמה שכר שולם לתובע ציין כי למיטב זכרונו "משהו באזור ה – 4 ומשהו כזה." (עמ' 142 שורה 2 לפרוטוקול) ובהמשך איזה 4,200 או משהו כזה" (עמ' 142 שורה 16 לפרוטוקול).
347. עיון בתלוש השכר (נספח א' לתצהירו של נאשף) מלמד כי דמי הביטוח הלאומי שבו הועמדו על 1 ₪ בלבד, ולא מן הנמנע שהסכום ב"דו"ח על ניכויים ממשכורת" (נספח ב' לתצהירו של
--- סוף עמוד 60 ---
נאשף) כולל את דמי הביטוח הלאומי. משכך, ומשלא הסביר נאשף את הפער, ומשקביעת בסיס שכרו של התובע כוללת גם את הפרשות המעביד לביטוח הלאומי אני מוצאת לנכון להסתמך על דו"ח הניכויים ממשכורת לפיו שכרו של התובע בגין 24 ימי עבודה עמד על 4,332 ₪ ברוטו, שמשמעם 5,415 ₪ לחודש שלם וזהו בסיס השכר שאני קובעת לעבר.
348. כזכור, התובע עצמו העיד בחקירתו הנגדית שמאז הגעתו לישראל ועוד לפני עבודתו במפעל הנתבעים עבד במפעל של טונה ולארח מכן בטייבה בהנחת כבלי חשמל ואף זאת לא קבלת תלושי משכורת (עמ' 26-25 לפרוטוקול). כשנשאל לגובה שכרו במפעל הטונה השיב 3,500 ₪ ולגבי גובה שכרו במפעל בטייבה השיב 5,000 (עמ' 25 שורה 21; עמ' 27 שורה 1 לפרוטוקול), וכי גם לאחר מכן עבד בנגרייה, באולם אירועים והרוויח כל הזמן בין 4,500-5,000 ₪ (עמ' 29-25 לפרוטוקול).