8. מעשה כמעט עשוי: ולבסוף, ולא אחרון בחשיבותו. תקופת המכרז היא 24 חודשים, ההתקשרות יצאה לדרכה לפני כשנה (ביום 28.2.2021) כך שמדובר במחצית הדרך. גם לשיטתו של חברי, יש לצאת למכרז חדש עוד שלושה חודשים, ויש להניח כי עד להשלמת הליכי המכרז וחתימה על הסכם עם הזוכה – ואף מבלי להביא בחשבון הליכים משפטיים שהם כמעט עניין שבשגרה במכרזים – תחלוף תקופה נוספת.
גם מטעם זה, איני רואה תוחלת של ממש בביטול המכרז.
9. סוף דבר, שלו דעתי תישמע, יש לדחות את הערעור, ומאחר שהתקלה רובצת לפתחה של חברת החשמל, יש לחייב את המערערת בהוצאות המשיבה 2 בלבד בסך 15,000 ₪.
ש ו פ ט
השופט ג' קרא:
1. אני מסכים לתוצאה האופרטיבית, אליה הגיע חברי, השופט א' שטיין.
2. הלכה למעשה, השאלה המונחת לפתחנו היא האם הטעות שנפלה במסמכי המכרז, אשר מקורה בפער בין "הצהרת כלי הרכב" לבין המפרט הטכני במכרז, הינה טעות מהותית או טכנית. זאת, שכן:
"גם כאשר אמות המידה לא נוסחו כראוי, אין ניתן לשנות את תנאי המכרז, לאחר חלוף המועד האחרון להגשת ההצעות. יחד עם זאת, כאשר נפלה טעות טכנית באמות המידה, כדוגמת טעות בנוסחת החישוב של ההצעות, אזיי מוסמכת ועדת המכרזים לתקנה" (עע"מ 4607/16 Alstom Transport SA נ' נת"ע נתיבי תחבורה עירוניים, פסקה 65 לפסק דינו של השופט א' שהם [פורסם בנבו] (18.4.2017)).
למעשה, נדרש בית המשפט למתוח קו גבול בין שינוי מהותי לבין שינוי מינורי-טכני של המכרז בדיעבד, וזאת מתוך נקודת מוצא כי שינוי מהותי חותר תחת עיקרון השוויון (ראו והשוו: בר"מ 8575/09 כדורי נ' מדינת ישראל, פסקה 13 להחלטתו של השופט (כתוארו אז) ח' מלצר [פורסם בנבו] (15.3.2010)).
3. בענייננו, איני סבור כי ניתן לומר שהשינוי לעניין מספר כלי הרכב הנדרש, הינו בגדר שינוי טכני או מינורי. השינוי הוא שינוי מהותי, אשר גורם לפגיעה בשוויון. למעשה, לא פחות משפוגע שינוי זה בזכותה של המערערת ל"צדק מכרזי" ולשוויון – מהווה הוא פגיעה פוטנציאלית בצדדים שלישיים שונים, מציעים פוטנציאלים אשר לא ניגשו למכרז באופן בו נוסח, ויתכן שהיו ניגשים אליו לו היה מנוסח כהלכה מלכתחילה.
4. אכן, כפי שציין חברי, השופט י' עמית, ביטול מכרז הוא סעד קיצוני, אינו עניין של מה בכך, ויש להימנע מתוצאה זו ככל הניתן (ראו, למשל: בג"ץ 4587/18 ערוץ לשידורי הכנסת נ' המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין [פורסם בנבו] (19.7.2018)). ואולם, מצאתי להצטרף לעמדתו של חברי, השופט א' שטיין, ולפיה הסתירה בין "הצהרת כלי רכב" לבין המפרט הטכני במכרז שלפנינו עולה כדי טעות מהותית, המצדיקה מתן סעד קיצוני זה.