המקרה שלפנינו שונה, מאחר שעם גילוי הטעות ניתנה הזדמנות שוויונית לכל המציעים, עוד טרם ההכרזה על הזוכה, להבהיר כי הם מודעים לטעות, ולהצהיר כי מקובל עליהם שהמפרט הטכני הוא המחייב.
6. פרשנות מקיימת וביטול מכרז: הלכה עמנו כי במקרה של ספק, יש להעדיף את הפרשנות המקיימת את ההצעות במכרז על פני פרשנות הפוסלת אותן (ראו, לדוגמה, ע"א 4605/99 אלישרא מערכות אלקטרוניות בע"מ נ' רשות שדות התעופה בישראל, פ"ד נה(1) 1, 10-9 (1999)).
הלכה עמנו כי ביטול מכרז הוא סעד קיצוני, יש להימנע מתוצאה זו ככל הניתן, ולנקוט בדרך זו רק אם אין אפשרות אחרת (ראו, מבין רבים, עומר דקל מכרזים כרך ב 310-309 (2006) וההפניות שם; בג"ץ 4587/18 ערוץ לשידורי הכנסת בע"מ נ' המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין בשבתה כוועדת מכרזים לבחירת בעל הרישיון לשידור בערוץ הכנסת, לפי חוק שידורי ערוץ הכנסת, התשס"ד – 2003, פסקה 42 [פורסם בנבו] (19.7.2018); עע"ם 8696/10 שערי ריבית בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד האוצר, פסקה 10 [פורסם בנבו] (6.9.2011); ע"א 5035/98 משה"ב חברה לשיכון בנין ופיתוח בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד נו(4) 11, 27 (2002)).
שני כללים אלה, מטים אף הם את הכף לדחיית הערעור.
7. אשר ל"עננה" עליה הצביע בית משפט קמא בפסק דינו.
חברת החשמל הצביעה על כך שכל הפניות לכל המציעים נעשו בכתב ותועדו בזמן אמת. המערערת פנתה לחברת החשמל כבר ביום 16.11.2020 בעקבות המידע שנמסר לה על ידי קבלן המשנה, אך חברת החשמל דחתה את הטענה כביכול כבר התקבלה החלטה, וחזרה והפצירה במערערת לחתום על הטופס המתוקן, שאם כך היה נעשה על ידי המערערת, היא הייתה זוכה במכרז. הדבר אינו מתיישב כלל עם הטענה המרומזת ל"מכרז תפור". חברת החשמל הסבירה כי מקור התקלה בכך שההודעה נשלחה למערערת על ידי אחד הגורמים בחברה, עוד לפני שהושלמה הפרוצדורה הדרושה בדמות אישור המנכ"ל והסמנכ"ל, כך שאין מדובר ב"טעות של המערכת הממוחשבת" כפי שנכתב בפסק דינו של בית משפט קמא. מכל מקום, גם אם לא נקבל את ההסבר של חברת החשמל לתקלה בגינה נמסר למערערת על פסילת הצעתה עוד טרם התקבלה החלטת ועדת המכרזים, הרי שבשורה התחתונה, לא הונחה בפני בית משפט קמא כל ראיה ל"אבק שחיתות" שדבק במכרז. מכאן מסקנתו של בית משפט קמא כי "אין בפניי ראיות מספיקות להוכחת תפירת המכרז מראש לטובת המשיבה 2, באופן המצדיק את ביטול המכרז".