5. במהלך הדיונים בתובענות שצוינו לעיל הוצעו לצדדים הצעות פשרה שונות שלא התקבלו על ידי הצדדים. ביום 30.5.2018 ניתנה החלטת בית המשפט קמא בה צוין כי בין הצדדים אין מחלוקת ביחס לכך שקרן החוב עמדה על סכום 12.5 מיליון ש"ח והמועד האחרון לתשלומה הוא 15.9.2018 וכן כי עד אותו מועד שולם לקוגיטו סכום של 2.76 מיליון ש"ח (להלן: החוב ששולם). על רקע זה קבע בית המשפט קמא כי "היה ועד ליום 15.9.2018 לא ישלמו [המערערים לקוגיטו] את סך קרן החוב העומדת על 12.5 מיליון ₪, ימונה כונס נכסים מיידי וקבוע לנכסים המפורטים בבקשה". כמו כן נקבע כי החוב ששולם יחשב כתשלום על חשבון הריבית "וככל שיימצא כי אין לחייב את [המערערים] בריבית או יש לחייבם בריבית נמוכה יותר, יהיה על [קוגיטו] להשיב את תשלומי הריבית". ביום 17.9.2018, משכבירי לא עמד בהסדר התשלומים, מינה בית המשפט את בא-כוחה של קוגיטו ככונס נכסים קבוע (להלן: הכונס) על הנכסים המשועבדים שפורטו בבקשת קוגיטו (1,000 מניות סופרמטיסט ומספר יצירות אמנות). בהחלטה מיום 19.1.2019 הורחב צו כינוס הנכסים והוחל גם על דירות כבירי, אשר נפדו בהמשך בסכום של 4.65 מיליון ש"ח (וראו פירוט בהליך שהתקיים בבית משפט זה לעניין פדיון הדירות – רע"א 2357/20 כבירי נ' קוגיטו קפיטל אס.אם.אי. שותפות מוגבלת [פורסם בנבו] (4.5.2020)).
6. ביום 27.11.2018 התקיים בפני בית המשפט קמא דיון שבמהלכו השמיעו הצדדים טיעון משפטי לעניין הריבית על החוב וכבירי נחקר על תצהירו. ביום 10.7.2019 נחקר מר גיא זוקין, שותף מנהל בקוגיטו, על תצהירו. בית המשפט התיר גם לוויצמן להגיש סיכומים במסגרת שתי התובענות הראשונות בשאלת הריבית בלבד, וזאת בכפוף לכך שההכרעה בנושא הריבית תחייב בבוא היום את הצדדים גם במסגרת התובענה השלישית. טענתם העיקרית של המערערים הייתה כי המרכיבים העיקריים שבגינם גדל החוב – הפיצוי בגין פירעון מיידי והפיצוי בגין אי-ניצול מסגרת האשראי – מהווים בפועל "ריבית רצחנית" שיש בה כדי להפוך את הסכם המימון כולו לחוזה פסול הסותר את תקנת הציבור ודינו להתבטל. לחלופין, נטען כי יש להורות על הפחתת סכום הריבית ולהעמידה על שיעור סביר; ולחלופי חלופין נטען כי על בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו לצורך הפחתת הפיצויים המוסכמים שנקבעו בהסכם המימון. קוגיטו טענה מנגד כי טענות המערערים מהוות ניסיון להתנער מהתחייבויות חוזיות שהם נטלו עליהם מרצונם החופשי, כאנשי עסקים מנוסים אשר יוצגו על ידי עורכי דין ויועצים מקצועיים במסגרת המשא ומתן על הסכם המימון. קוגיטו הדגישה כי גם לאחר כריתת הסכם המימון, המערערים הוסיפו להכיר בתוקף ההסכם, וכי עד למועד הגשת התובענה על ידם לא הועלתה מצידם כל טענה בנוגע לכשרות ההסכם.